זהות מינית

אני בחורה בת 23 ועד היום יש לי בעיות בזהות מינית. נראה שרגשית אני זקוקה לבנות ומינית - בהחלט לבנים! יש לציין שאני יודעת בביטחון מלא שיש לי בעיה לא קלה עם דמות אם (יש לי אם דומיננטית מאד ושתלטנית ומלאת חרדה) ובכלל עם דמות האישה - מגיל קטן מאד. שמתי לב לדבר מדהים: אע"פ שאני נמשכת מינית לבנים, אני זקוקה רגשית לבנות(אינני מרגישה שום גירוי מיני מיוחד עם אישה בשעת מגע) ומרגישה הכי סקסית ונשית עם בחורה. העניין הוא שאין לי שום עניין (כלל וכלל לא) בבנות לסביות או טיפה גבריות. הבחורה שאזדקק לה חייבת להיות נשית מאד ובעלת מראה נאה וחטוב בהחלט. אולי זה קשור (מעבר לדמות האם) לעובדה שבמשך כל שנות ילדותי הייתי ממש "בן" וכל הזמן קיבלתי ביקורות על כך ללא הפסקה ואני זוכרת כמה זה תיסכל אותי ושנאתי את זה. אין ספק - זה עניין מסובך. אשמח לקבל תגובה מכל אחד שיש לו מה לומר בעניין (מטפלים) ובמיוחד מכל מי שסובל מאיזשהו סוג של חוסר זהות מינית מוחלטת.

רונית יקרה, מן ההודעה שלך ניכר שאת מוטרדת, למרות שהסיבה לכך אינה לגמרי מובנת. אינני יודע מהי "זהות מינית מוחלטת". הזהות המינית היא חלק מן התפישה העצמית שלנו, והיא שונה מאדם לאדם. את מספרת שאת נמשכת לגברים מבחינה מינית, ולנשים מבחינה רגשית. מדוע את רואה בכך בעיה בזהות המינית שלך? בעיה היא משהו שקשה לחיות אתו, ושמפריע לנו בחיי היום-יום. במה מתבטאת אצלך הבעיה, ואיך את מקשרת זאת לזהות המינית שלך? האם יש לך קושי בדימוי האישי, בשל ההפרדה הזו שבין המשיכה שלך לגברים ולנשים, או שיש לך קושי ביצירת קשר עם גברים ונשים? את מזכירה את הקשיים שהיו לך בקשר עם אמך, ומסיקה מכך בנוגע לחייך היום. יתכן והשאלה נובעת מן הצורך שלך להבין את עצמך טוב יותר, ופניה לעזרה מקצועית אכן עשויה לסייע לך בכך. בברכה, דרור גרין

דרור , חשבתי על תשובתך רבות והיא אכן עזרה לי להתמקד. ההתמקדות היא בדבר שנקרא "סקס". אין ספק בעניין זה אני מעדיפה גברים. אבל ישנה בעיה שאחד מההשלכות או צורות ההתבטאות שלה בחיי היום יום היתה לא מזמן: לפני כמה שבועות, בשעת לילה מאוחרת, בעת שהתכוננתי לישון, שמעתי פתאום את השכנים שוכבים. זו הפעם הראשונה ששמעתי כך בבירור שכנים שנהנים מסקס. אמנם אלה לא היו צרחות היסטריות אבל הן בהחלט האמירו לקומתנו. גניחות רמות של הגבר והאישה. התגובה שלי לעומת זאת היתה היסטרית (מוזר, לא?). נכנסתי לחרדה ודיכאון שאי אפשר אפשר לתארם במילים - כן, כן!! בגלל מה ששמעתי. אתה יודע מה הכי "הבעית" אותי (והאמן לי אני לא עושה כאן דרמטיזציה של הרגשות - בדיוק כך זה היה) אבל ממש "הפחיד"?? שאמא שלי (שישנה בחדר הסמוך) במקרה שמעה את זה. אלוהים!! דע לך שלקח בגלל זה שעה להירדם. (בהקשר לאימי - מעבר לזה שהיא מאד דומיננטית ודמות מכשילה מרכזית בחיי, היא נורא מפחדת שאני הולכת עם גברים, מאד! בנוסף לזאת - תמיד ראיתי את הקשר בינה לבין אבי כ- א מיני לחלוטין - היה לי לא הגיוני שהם עושים סקס - פשוט בלתי אפשרי). כשאני נמצאת עם גבר (למרות הפנטזיות המיניות הרבות והנועזות שלי) אני ממש משותקת - אני מנסה לממש אותם ולא הולך לי - בניגוד לשחרור המוחלט והסופר נועז שלי בפנטזיות - במציאות אני נוקשה נורא. אני לא מסוגלת להחשף. שלא נדבר על כך שבגלל שאני כלכך נוקשה ולחוצה אינני מרטיבה. המקרה היחיד שבו התגריתי נורא (וגם לא הלכתי עד הסוף) היה בחדר המדרגות בגלל ששם לא היתה אפשרות לאינטימיות תובענית מדי וגם הדליק אותי שאולי "ניתפס". וזהו. מאז אינני מצליחה לשחזר בכלל שום הנאה כזו, שלא נדבר על היפתחות וטיפה נועזות. מה שהכי הורס זה שאני לא יודעת איך ואם כדאי להגיד לגבר שאני מפחדת, שיילך איתי לאט, שישתף פעולה ויעזור לי להיפתח כי קודם כל אינני מאמינה שזה תלוי כל כך בגבר וחוץ מזה שאני בטח אראה מאד לא אטרקטיבית אחרי בקשה כזו. השורה התחתונה היא שאני נורא נלחצת ופוחדת להיפתח. איך לעזאזל משתחררים?