הפעם קצת אופטימיות....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/01/2001 | 19:14 | מאת: גמ

באמת שלא ציפיתי לכזו התיחסות. (ואני מתכוונת מאז לפני חודשיים - כשהתחלתי את הרומן שלי עם הפורום...) אני מפחדת להשמע שמלצית, ודביקה, אבל גרמתם לי להרגיש טוב יותר! רק להזכר במה שכתוב גורם לי לחייך. ממש לחייך! האנשים כאן, שבמחשבים לידי, יכולים להעיד על כך!! אני יודעת שזה לא אומר שמהיום והלאה, הכל ילך חלק. ברור לי שלא. אבל אתם פה. (אם תקשיבו טוב תשמעו את הכינורות שברקע.......)

14/01/2001 | 21:12 | מאת: רחל

רק כינורות? אני כל כך מתרגשת, שאני שומעת תזמורת שלמה. כל הפורום מנגן: אופיר, עדי , מאיר, אמא של... , דר' קפלן, טלי, דרור ודר' פלד (לשניים האלה קצת קשה לנגן ביחד, לפעמים, אבל נסלח להם כי הם בטח לא מתכוונים לזה...) יש עוד קולות, ויסלחו לי אלו שלא קראתי בשמם... רק בשביל רגעים כאלו היה שווה להקים את הפורום. תגידי- זה שמאלצי? מחבקת חזק.

14/01/2001 | 21:23 | מאת: טלי וינברגר

:) עכשיו העלת חיוך גם על פנינו... ובאמת-תמיד ניהיה פה כשתרצי אותנו... בברכה, טלי פרידמן

14/01/2001 | 21:33 | מאת: adi

לגמ, גם אני מחבקת חזק + נשיקות. עדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית