בולימיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/07/2003 | 16:02 | מאת: שרה

אני בת 22 וכבר 7 שנים אני סובלת מהפרעות באכילה. התחלתי באכילה כפייתית עקב דכאון, ואח"כ עברתי לאנורקסיה ואז עברתי לבולימיה. ואני עדיין סובלת מבולימיה. , אני תמיד מרגישה עייפות, וגם הפנים שלי הרבה פעמים הם מתנפחות, השיער שלי מאוד יבש, וגם בגוף (באזור הבטן) שלי הופיעו כתמים אדומים. חוץ מהדכאון שתמיד מלווה אותי, שבגללו הרבה פעמים אני נסיתי להתאבד. מה שרוצה לשאול זה מה הסכנה של המצב שלי, מה אני צריכה לעשות במצב כזה במיוחד וההורים שלי אינם מבינים את מה שאני עוברת. אני מקווה שאמצא לב פתוח אצלכם, ואמצא את העזרה. תודה מראש שרה

לקריאה נוספת והעמקה
23/07/2003 | 18:10 | מאת: שירן

שרה, את חייבת דחוף ביותר לפנות לעזרה פסיכולוגית מקצועית. מעבר לנזקים הפיזיים שגורמות ההקאות - התדמית שלך בעיני עצמך, הדכאון ויכולת התפקוד שלך על סף קריסה. 7 שנים עם בעיות אכילה מחייב טיפול מיידי כשעוד ניתן לתקן. בהצלחה

23/07/2003 | 19:37 | מאת: adi

שרה שלום, שירן צודקת. נסי לפנות להורים שלך דרך רופא המשפחה. לדעתי זה מאוד יעזור. עדי

23/07/2003 | 20:53 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שרה שלום אני מתאר לעצמי שאת מבינה בעצמך שלא מדובר בתופעה חולפת או זניחה אלא משהו שדורש טיפול ומצוי עמוק בתוכך. לא מדובר באוכל, האוכל הוא בסך הכל הסימפטום למה שקורה לך מבחינה נפשית. את זקוקה לטיפול פסיכולוגי קבוע ומסודר שילווה אותך בשנים הקרובות. זו הדרך היחידה שתוציא אותך בצורה רצינית מהמצב המורכב אליו נכנסת. אני חושש שעזרה וירטואלית ועצות לא יספיקו, תזכרי תמיד שהבעיה אינה הגוף והאוכל, זה אולי יעזור לך להתמודד ולקבל עזרה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית