בעיות אכילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ערב טוב, לאחרונה גיליתי שחברתי מזה שנה וחצי סובלת מהפרעת אכילה- בולמיה נרבוזה במשך שנה וחצי דברים נרראו לי מוזרים קמעה אך לא העלתי בדעתי שבחורה נבונה כמוה תשקר לי בצורה כה עיקבית ותהיה כה עיוורת בכל הקשור למעשיה ההרסניים. כל הסיפור התגלה לאחר כמה ימים רצופים בהם הרגישה רע וסירבה בצורה תוקפנית ותקיפה לאכול. לחצתי עליה להתחיל לשתף אותי מה עובר עליה והיא אכן סיפרה לי על הבעיה. תוך ימים ספורים בלבד, דברים יצאו מכלל שליטה, מאותו הרגע לא השארתי אותה לבד אחרי ארוחה, לא איפשרתי לה להקיא בתקווה שתתחיל להתמודד עם הבעיה ולא לברוח ממנה היא מתנהגת כמו ילדה קטנה ואינה רוצה ללכת לטיפול. אני אובד עצות ומרגיש חסר אונים מול הסבל שלה. אני יודע שלא טוב לה ולעיתים נדמה לי שהיא מעדיפה שאקח את השליטה לידי, כי היא יודעת שהיא הורסת את עצמה במו ידיה. איני מוכן להביט בה מהצד ולשתוק. איני יודע אם אולטימטום והפעלת כוח עלי יעזור או לא. מצבה הנפשי והפיסי לא טוב ואני מוכן לעשות הכל. הייתי רוצה לדעת אילו סוגי טיפולים קיימים, האם אני נוהג נכון? האם כוח ואיומים יעזרו? אני מרגיש שהיא זקוקה לגישה כזאת כי תמיכה ואהבה לא עוזרת ולא מקדמים דברים, ואם זה תלוי בה היא תמשיך להתדרדר ולא לטפל בעצמה. אני יודע שהיא רוצה עזרה אך מפחדת, ולכן מסרבת כל כך ללכת לטיפול. (היא עברה את גיל 18) תודה, יאיר
יאיר שלום, חשוב מאוד שתתמוך בה, אבל לדעתי יותר מזה לא תוכל לעשות. עדי
יאיר שלום לפי מה שאתה מתאר חברתך זקוקה לטיפול ובהקדם האפשרי. אכן איומים אינם הדרך המתאימה, אבל שיכנוע בהחלט רצוי. במידה וזה לא מתקבל יתכן שכדאי שתפנה בעצמך לאחד הארגונים שמטפל בנושאים הללו ותבקש ייעוץ כיצד לשכנע אותה: http://www.shahaf-ltd.co.il/index.htm http://www.solgar.co.il/aviv בברכה ד"ר אורן קפלן
יאיר שלום אני רק רוצה להגיד לך ,בתור אחת שסובלת מהבעיה כבר 6 שנים,וגם כן מנסה לצאת ממנה , שחשוב מאוד שלא תלחץ עליה ולא תעשה שום דבר בניגוד לרצונה כמו ללכת לטיפול ,זה צריך לבוא מרצונה. היה לי מקרה דומה עם החבר לשעבר שגם לאחר מאמצים והתלבטויות החלטתי לספר לו והוא בדיוק כמוך, נלחץ ולא היה מוכן להניח לזה , דבר שהפריע לי מאוד והיה בין היתר מה שהביא לסיום הקשר בנינו .. הכי חשוב שתדבר איתה על העניין ותראה לה שאתה איתה ותומך בה ומבין אותה , אבל לא בלחץ והסטריה ובטח שלא לקחת אותה בכח לטיפול (כמו שקרה לי), זה לא יעזור אם תלחץ עליה או תרוץ אחריה לשירותים אחרי כל ארוחה,זה לא יפסיק את הבולימיה ... לפי דעתי אם היא ספרה לך ,כניראה שהיא באמת רוצה לדבר על זה ולשתף אותך כי היא בטח לא מרגישה עם זה טוב.. לך עם זה לאט לאט, ותעלה את הנושא מדי פעם לראות איך היא מרגישה ותן לה להרגיש בטוחה לספר לך הכל על הבולימיה ועל מה שהיא עוברת ואולי במשך הזמן היא גם תהיה מוכנה ללכת לטיפול כשהיא יודעת שיש לה על מי לסמוך ומישהו שמבין אותה . מקווה שיהיה טוב. ***
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
