קריאה נואשת

זו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום כלשהו. נכנסתי מתוך כוונה לנסות את המוצא, אולי האחרון. אני בת 24, לכאורה סיפור הצלחה: נראת מצויין סטודנטית (לקראת סיום) לכלכלה, מלאת חיים וחברים. אבל אף אחד לא יודע מה עובר עלי באמת. לפני שנתיים וחצי ניסיתי בפעם הראשונה, עם חברים מהלימודים, לעשן ג´וינט. ומאז - לא הפסקתי. אני מעשנת גראס יום יום ומרגישה את התלות הנפשית שהיא ההתמכרות הנוראה. אני מוקפת בהמון אנשים שאוהבים אותי, ואף אחד לא מעלה על דעתו שאני בכלל מתקרבת לסמים. אני גם לא מסוגלת לבקש עזרה אז כולם נמצאים מאחורי חומת הבדידות שבניתי לי. לפני כחודשיים הפסקתי לעבוד ומאז אני מבלה את כל שעותיי הפנויות בעישון לבד והבטחות לעצמי שזו הפעם האחרונה. אני לא יכולה להפסיק למרות שאני מודעת למצב הנורא שבו אני חיה ולבעיות הבריאותיות שהדבר גורם לי. כמובן שאין לי חבר או אהבה כלשהי כי אני חסרת רגש לחלוטין. לא מבינה את עצמי אז בוודאי שלא מסוגלת להעניק למישהו אחר. אז כדי להשתיק את היצרים, אני שוכבת עם גברים שאת רובם אני לא רוצה לראות יותר. למה אני הורגת את עצמי? למה אני שונאת את עצמי כל-כך?? אני כל-כך זקוקה לכיוון

היי, אני בדרך כלל לא כותב בפורום הזה - אבל ההודעה שלך תפסה את תשומת ליבי... אני מכיר אדם שנמצא במצב דומה לשלך, אף שהוא אינו רואה את מצבו כבעיה. מהבחינה הזו אני חושב שכבר עשית את הצעד הראשון לכיוון הנכון. אני חושב שיהיה לך קשה להתמודד עם העניין לבדך, במיוחד מכיוון שהגראס מספק כנראה פתרון זמני, או דרך לברוח, מריקנות שקיימת בחיים שלך ללא קשר לעישון. את צריכה בעצם למצוא תחליף למה שהגראס נותן לך, ולצערי שינוי כזה לא יהיה קל ומהיר. כתבת שאת לא מסוגלת לפנות לעזרה - אבל עצם הפנייה שלך לכאן מראה שבמידה מסויימת את פתוחה לאפשרות של עזרה חיצונית. לדעתי טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לך... אני מקווה שתנסי את הדרך הזו, ואם לא - לפחות שתשתפי אדם נוסף בהתמודדות שלך. נראה שקשה לך לוותר על ההסתמכות שלך על עצמך בלבד, ואת נותנת אמון מועט באנשים הסובבים אותך... אני מקווה שהתמיכה שתקבלי מהם אם תשתפי אותם תפתיע אותך לטובה. בהצלחה :) - אורי

תודה

אחותי היתה בדיוק בגילך אקדמאית אנושית ומקסימה ועם אותו סיפור היום היא חולת נפש הזקוקה לתמיכה אין לה תמיכה במישפחה והיא לבד טוב שהיגעת לפה ומכאן מאחלת לך גמילה מוצלחת. תצליחי.

רוצי הכי מהר שאפשר לגמילה. קודם כל גמילה שתשחרר אותך מהתלות הפיזית לסם. עם ההשלכות הנפשיות תתמודדי אחר כך. את רק בת 24 וכל החיים לפניך. ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה

תיהי חזקה ואל תתני לזה לשלוט בך אני פעם הייתי מעשנת כל יום חשיש וגראס וכתוצאה מזה נוצרו לי בעיות נפשיות, זה הכל עניין של כוח רצון , עדיף לעבור את הריקנות בראש נקי ושקט.

אבודה. הגראס ממלא אצלך תפקיד של מילוי מקום. עד שלא תמצאי את מה שבאמת חסר, יהיה לך קשה (אבל לא בלתי אפשרי) להפסיק עם הסמים. מעבר לכך את מפגינה הרס עצמי, ושואלת בעצמך למה את שונאת את עצמך. עם כל הרצון הטוב של כולנו, לא נוכל לעזור לך דרך הפורום, אלא רק לייעץ. את צריכה לרצות לעזור לעצמך, ולפנות לטיפול כדי שתוכלי לקחת חזרה את השליטה על החיים שלך. אני חושבת שנתנו לך כאן כמה כיוונים אפשריים; את מוצאת בהם אחד שמתאים לך?

אני חושבת שהכוח רצון שלי נבע מההבנה שלי שאני בן אדם חזק שמסוגל להתעלות מעל הרצונות ההרסניים שלי , הבנתי שזה לא גורם לי אף לא טיפה של אושר ושאני צריכה למצוא את הדברים שכן מביאים לי אותו , אפילו אם אלו רק הניצוצות הקטנים של האושר. הריקנות שלי פחתה כשיכולתי להסתכל על המציאות כמו שהיא , סמים זה ביטול האני העצמי שלך , זה להפוך לעבד של ההרס העצמי שלך. ואולי שינוי הגישה שלך כלפי עצמך והחיים יעזור לך , זה מה שהוציא אותי מזה. ואבודה , את לא. בהצלחה

שלום עישון הגראס הפך לסוג של טקס שממלא את חייך. זה בהחלט סוג של התמכרות, אבל לא כזו שאי אפשר להיגמל ממנה. בגראס תופעת ההתמכרות היא פסיכולוגית בעיקרה ולא פיזיולוגית, כלומר, את ממלאת בעזרת הגראס חלל כלשהו שיש בתוכך. אם לא תהיה לך תקווה ומוקד לענין בחיים הסיכוי לצאת מהמעגל הזה הוא קטן. לכן אני מציע שתפני לטיפול פסיכולוגי ותתחילי תהליך של טיפול עצמי באמצעותו תוכלי להתרחק מהגראס אבל אולי יותר חשוב מכך, לבנות את חייך אחרת. בברכה ד"ר אורן קפלן

אבודה- לא הכל אבוד ! כל החיים לפנייך !! תפסיקי לעשן, תפני לעזרה ! בהצלחה !