בקשת עזרה

אני בחורה בת 22 יש לי בעיה מוזרה שאיני מצריכה למצוא לה פתרון עד גיל 18 הייתי ילדה ממושמעת מאוד, מצטיינת בכל אשר עשיתי, ואופיינתי ברדיפה רבה אחר הישגים והצלחה בלימודים ובתחומי עיניין שונים. בגיל 18 נקלעתי למעין משבר זהות ופיתחתי בולימיה שטופלה מהר מאוד. עם זאת אני מוצאת כיום כי נעשיתי להיפוך של אותה ילדה שהייתי. אין לי כח להשקיע בכלום, השאיפות מדוכאות. אני נמשכת להביא את עצמי למצבים של חוסר אונים ואיבוד שליטה הן באוכל והן במיניות. איני יודעת מה לעשות. אני מרגישה שיש כח חזק ממני שמדכא אותי ומוביל אותי לאפיקים הרסניים. מה ניתן לעשות??? חשוב לי לציין שהייתי בטיפול יותר משנה ואני נעזרת בתרופה אנטי דכאונית, למרות שאני לא דיכאונית ממש. איני מצליחה לשלוט ברצונותי ואני נמשכת למקומות שאינם מיטיבים עימי. כיצד אוכל לצאת מן הסחרור הזה? נואשת!!!

הי מאוד מזדהה עם כל דברייך אם תרצי להתכתב בפרטי, אשמח.

לדעתי אחרי שנים רבות שבהן לא היית את עצמך אלא ריצית אחרים (סביר להניח את הורייך ואת משפחתך הקרובה), "נשבר לך", ו"פרקת כל עול". לדעתי זו תחנה אומנם קשה אך שממנה תצמחי, לאחר שבעזרת טיפול ודברים שתעשי, תפגשי את עצמך האמיתית, את רצונותייך האמיתיים, תגלי את הכוחות שבך ותחיי את חייך החדשים, האמיתיים. חשוב שתטפלי בדברים נכון וכבר עכשו, שמא יידרדרו. אני.

שלום בהחלט סביר שהרדיפה אחרי ההישגים שהיתה לפני גיל 18 ובאופן כללי מה שקרה לפני פרוץ המשבר קשורים למשבר ואופיו. מדובר בתהליך מורכב שאין לא תשובה אחת פשוטה, יש כאן משהו שכבר משתלב לנטיותיך האישיות ודורש טיפול ומלחמה ארוכי טווח. הטיפול הנפשי במקרה כזה אינו קצר ויתכן שהשנה בה היית לא הספיקה או לא התאימה. אני ממליץ לך במקביל להמשך הטיפול התרופתי להמשיך ולהיות גם במסגרת טיפול פסיכולוגי. מה שקורה לך אינו רק ביולוגי ויש הרבה עבודה אישית שאת צריכה ויכולה לעשות עם עצמך כדי לעשות שינוי. בברכה ד"ר אורן קפלן