דיכאון ופחד

שלום, אני בן 40, גרוש זה 3 שנים. נמצא רחוק מילדיי אבל רואה אותם בקביעות לפחות פעם בשבוע כולל שבתות שניות. אני ידוע כאבא "הכי טוב", משקיען, דאגן, אוהב, תומך. למרות היותי גרוש אידיאלי, אשתי לשעבר מתלוננת באופן תדיר, דורשת תמיד עוד, ואינה מעריכה את מאמציי להיות אבא טוב למרות הפרידה והמרחק. בעייתי היא שכאשר אני מגיע לראות את הילדים , כבר בערב לפני הנסיעה אני חולם חלומות שבו היא מאיימת עלי , ובחלום הפחד מאוד חזק, ואני נכנס לחרדות מעימות עימה. אני נורא פוחד שהיא תתבע אותי שוב בבית משפט. הפחד הזה מוציא אותי מדעתי, וברגע שאני מתחיל בנסיעה לכיוון הילדים - מתחילים לרוץ בראש שלי תרחישים של What If ואני מגיע סחוט מפוחד ועצבני. בימים שהיא מאיימת עלי בתביעות, או במיוחד כאשר אני מקבל מידע שמא התפקוד שלה כאם לקוי (לא מגיעה עם הילדים לחוגים, הילדים לבושים בבגדים ארוכים בקיץ ולהיפך, לא לוקחת את הילדים לרופא שיניים, לא דורשת/מזכירה/מבקשת מהילדים לצחצח שיניים בערב ועוד) - אז אני נכנס לטירוף ובד"כ גם נכנס לדיכאון ויוצא ממנו רק לאחר יום או יומיים. יש לי שני פחדים מאוד חזקים : פגיעה בילדים ותביעה שלה בבית משפט. ואני חושב שהיא מודעת ואולי משתמשת בכך. ניסיתי לפני כשנה להתמודד עם נושא לקיחת הילדים אלי באמצעות פסיכולוגית. אבל הפסיכולוגית חשבה שהתפקוד של האם גבולי, אבל לא כזה שבית המשפט יחליט על העברת הילדים אלי. הפחד שלי מתביעה כרוך בניסיוני בבית המשפט. שם למדתי כי האמת איננה הציווי לפיו בית המפשט פוסק אלא אוסף של דברים כגון מניפולציות, שקרים, עו"ד מפולפל קוצר זמן ועוד. מאז אינני מאמין בבית המשפט כמקום הצדק האולטימטיבי. פחדים אלו מאוד מחלישים אותי בכל התמודדות עמה וגם פוגעים בחיי היום-יום. שאלתי : מה אוכל לעשות כדי להתגבר על הפחדים ?

אלון שלום . גם אני גרושה ואם בת 31 ,ואני יכולה לומר לך שאכן ,ההתמודדות עם "הצד השני" כלל וכלל לא פשוטה. אין ספק שהנושא הזה גוזל מאתנו הרבה כוחות , שכן, למרות שיש נתק פיסי כביכול בין האב לאם , יש למעשה התחברות לאורך כל השנים שבהן הילדים קטנים ונמצאים ברשות אחד מהצדדים (בדרך כלל האם), ותמיד קיימת מערכת של רדיפות,קנאה,פחד, הצקות הדדיות וכו..... גם לי , כאם שמגדלת את שני ילדיה לבד , כל הזמן יש את הפחד שהוא יגש לבית המשפט ובאיזושהיא אמתלא יגיד שאינני ראויה לגדל את הילדים - למרות שאני יודעת שאני אם למופת , אבל כמו שאתה אומר - בית המשפט הוא גוף קונקרטי ,בוודאי שלא צודק ,ולא אמין. אני מצאתי לי שיטה - הבחור כבר 5 שנים לא מצמיד לי את המזונות למדד- למרות שכך כתוב בהסכם ,ולמרות שהוא תמיד משלם בזמן , אולם אין לי ספק שאם אתבע אותו רטרואקטיבית על כל השנים + ריבית והצמדה , או שאדרוש תביעה להגדלת מזונות ,הוא פשוט יירתע ,ואני גם דואגת להזכיר לו את זה מדי פעם. אני פשוט גורמת לו להבין שגם לו יש מה להפסיד אם הוא "יתעסק" איתי - בלשון העם,,, אתה מבין ? כנראה שאתה גם בפרוש משדר לה פחד בכל פעם שאתה מדבר איתה ,או נפגש איתה - אם זה בשפת הגוף ,או בדיבורך , היא קולטת את הפחד שלך ועושה מזה מטעמים. לכן אני אומרת לך , שבכל פעם שהיא מתחילה עם האיומים תגיד לה שבשלב הזה נסתיימה השיחה ואינך מעוניין לדבר על כך - ותסגור את הטלפון. תאמין לי שגם אני מעונינת לשמור על שקט יחסי מאשר להגרר לתביעות ולמריבות ומה לא... חוץ מזה , מי אמר שגירושין זו קיטנה מומלצת ? שתהיה לך שבת שלום והכי חשוב - שתתחזק . שירה

אלון שלום קראתי את הודעתך ואת תגובתה של שירה. המצב בו אתה נמצא בוודאי מזמין ומעורר חרדות והשאלה כיצד אתה מתכוון להתמודד עם זה. הפוטנציאל לתוצאות שליליות קיים ללא ספק ואתה מתמקד בו ובעקבות זאת נכנס לקשיים. למעשה אתה לא בהכרח מתבסס על המציאות אלא הולך על התסריט הגרוע, מה שבטוח בטוח. תצטרך ללמוד לחיות מצד אחד עם אי הוודאות הרב שקיים במצב בו אתה נמצא, ולהסתכל על החיים בצורה יותר חיובית. במידה ואתה מרגיש שאין לך כיום את הכלים והכוחות לעשות זאת, יש מקום שתפנה לעזרה מקצועית. הגירושין הם תהליך ממושך שגוזל הרבה כוחות נפש. חשוב שתתארגן כדי לעזור לעצמך לעבור את התהליכים הללו בצורה חיובית ככל הניתן. בברכה ד"ר אורן קפלן