מתחנן לפתרון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לכולם שלום בן 34 בריא בד"כ מקובל נראה טוב נשוי + עם חרדות בנושא בריאות מוצא את עצמי כל היום מחפש איפוא כואב בתוך מעגל קסמים אכזרי שאינו נותן מנוח לא לי ולא לסביבתי הקרובה כל כאב ניגש לכל פיסת מידע כולל הפורומים ומדלג איתם למחוזות רחוקים רוצה להיות פחות חכם פחות חושב ופחות יודע יש לציין כי גם אם מישהו קרוב או זר טוען לכאב או בדיקה אני מייד מסתער עם האינפורמצייה הכי עדכנית במלוא ההתלהבות איך יוצאים מזה כי אין לי כוח להמשיך כך!!!! לתשובה אודה
אלון, יש לך את כל הנתונים להיות הכי מאושר ולחיות אחלה חיים בכיף. והאמת לבחור כמוך צעיר, בריא, נשוי + הרי כמעט כל האופציות פתוחות בפניו והשמיים הם הגבול. אז מה הבעיה? לדעתי, כל החיפוש והחיטוט המיותר הזה אחר מחלות שאינן (היפוכונדריה) נובע בדרך כלל מהתעסקות יתר בעצמך. וכמו שקורא בחיים האמיתיים - בסוף עוד תפתח סימפטומים שיתאימו לאיזו מחלה. ובכלל, תגיד אין לך תחביבים? והאם אתה מקדיש זמן לחיי חברה (נפגש עם חברים וכו')? אלה דברים שיכולים לאוורר לך את המחשבות הטורדניות האלה. למה שלא תנסה ללכת לקיצוניות (מה שנקרא הפוך על הפוך) למשל להעז לבצע קפיצת בנג'י, לקחת קורס צלילה, דאייה וכו'. קצת הרפתקנות תעזור לך להיכנס לפרופורציות. וחוץ מזה, רבאק! חיים רק פעם אחת ואיך שלא תסתכל על זה (וגם כמה שלא תקרא על זה...) החיים זה עסק מבאס - בסוף אף אחד לא יוצא מזה בחיים... אז תנסה כל עוד אתה יכול, להינות כמה שיותר ולנצל כל רגע, יום, שבוע, חודש, שנה וכו' במקום להתאבל ולקטר - תתחיל לבלות ולהתלוצץ. כן, הכי חשוב זה חוש הומור, כי כמו שאמרנו - מהעולם הזה כולנו נפרדים בסוף... ובינתיים - זשא ברכה ועשה חיל!
אלון שלום החרדה שלך ממוקדת בגוף, חרדות של אחרים ממוקדות בדבר אחר. המכנה המשותף הוא שיש משהו פנימי שמטריד אותך ולא נותן מנוח. לפעמים הוא המקור לבעיה, לפעמים הוא הדרך להתחמק מלהתמודד עם הבעיה האמיתית. יש בעניין גם מרכיב של מחשבה טורדנית, גם היא שייכת למשפחת החרדה. מה שקורה לך הוא איתות שיש משהו נפשי שמטריד אותך ויש בהחלט מקום לבדוק מהו, מה ההסטוריה שלו, וכמובן, כיצד מטפלים ומפחיתים את הנזק לאיכות החיים. טיפול פסיכולוגי הוא נתיב אפשרי להתמודדות זאת. בברכה ד"ר אורן קפלן
לאלון שלום, אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר אני סובלת מאותה בעייה (היפוכונדריה) רק שאצלי המצב הרבה יותר חמור משלך מכיוון שאני כבר הצלחתי לפתח כל מיני כאבים סימפטומים ובעיות פסיכוסומטיות כפי שהרופאים קוראים לזה עצתי לך על תיתן לעצמך ליפול לתוך זה כי כמו שאתה אומר זה מעגל קסמים אכזרי מאד וקשה מאד לצאת ממנו קרוב ל- 4 שנים שאני סובלת מזה וגם האנשים שלצידי (במיוחד בעלי) ולמרות כל הנזקים שאני עושה (בעיקר לעצמי) קשה מאד לצאת מזה דבר ראשון שאני מציעה לך זה לזרוק את כל ספרי הרפואה שיש לך (במידה ויש ואני כמעט בטוחה שיש) ואם לא לזרוק אז לשים במקום בלתי נגיש ודבר שני כפי שדר' קפלן אמר לברר עם עצמך או בעזרת יעוץ כלשהו מה באמת מפריע לך שבגלל זה אתה מתעסק כל הזמן במחלות ולא בלפתור את הבעייה האמיתית שבגללה כל זה קורה אני יודעת כי זה לא קל אני מאחלת לך מכל הלב בהצלחה תמר