הפחד ממחוייבות

שלום , אני בת 28 , עצמאית ,כרגע לומדת ועובדת. כרגע אני חייה בתחושה כי אני מאוד מאוד רוצה למצוא בן זוג לחיים ולהתחיל לבנות משהו עימו(אני אף מתחילה לחוש כי המילה להיות אמא לא מפחידה אותי כמו בעבר ) ,אך לתחושה הזאת תמיד מתלווה התחושה שלי כי אני עדיין רוצה לחחוות חויות של זוגיות שקשורות גם בניסיון המיני והרצון לפגוש עוד בני זוג ולחוות עוד . ברור כי שתי התחושות הנ"ל מנוגדות ולא מצליחות להביא אותי "לכיוון פעולה "ברור והחלטי . כמה פרטים חשובים על עצמי : -היו לי כבר לפחות כשני בני זוג רציניים ,עם אחד אף גרתי ,יצאתי עם די הרבה בנים. -מטבעי אני לא כ"כ בנויה לסטוצים וגם אם בראשי אני מאוד רוצה להיות משוחררת אני לא עושה זאת ולא מאפשרת לעצמי לחוות חויות מיניות חד פעמיות . למרות שהרצון לסערת חושים וניסיון מאוד חזקה בפנים ,המחשבה על מה יחשבו עלי וכן עצם היותי יחסית ביישנית בתחום זה לא מאפשרים לי לעבור את השלב של לחוות חויות חד פעמיות ולהגיע לשלב של בןזוג קבוע לכל החיים . יש לציין כי כשאני מתחילה מערכת יחסים ,היא נהפכת להיות רצינית( אם ברצוני בכך) ,אך לוקח לי זמן רב לבטוח בבן הזוג ותמיד יש לי את התחושה:" רגע לא ניסית מספיק" ,מצד שני ,כשאני לבד ,אני בכלל לא פועלת כדי לנסות את אותם חויות חד פעמיות שאני חולמת עליהן . - יש לציין כי התחושה של חוסר ניסיון לא נוצרה סתם אלה התפתחה מאחר שכל ההתבגרות המינית שלי התחילה מאוחר ויחסיי מין ממש התחלתי לקיים רק בגיל 26 (מאז שכבתי עם מספר בנים ),לפני זה יצאתי עם בנים אך לא הגעתי לשלב שרציתי לקיימם או שהיה לי חבר רציני . כיום אני חשה ביטחון ושחרור יחסי עם בנים,אני מרגישה טוב יחסית עם מראי וגופי וגם משדרת זאת ,אך יש לציין ששנים חשתי לא מרוצה ממראי החיצוני והייתי מאוד סגורה .

היי גילי, נהניתי לקרוא את מה שכתבת. ....:) איך שכתבת.... אני חושבת שזה מאד טבעי שכיוון שהתחלת הכל בגיל מבוגר יחסית, בא לך לא להתחייב עדיין ולהתנסות עוד ועוד. לטעמי, קחי את הזמן שאותו את צריכה עד שתרגישי מוכנה להתחייב למישהוא. מצד שני, את מדברת על הרצון כן להקים משפחה. אם באמת רצונך זה עולה על רצונך וצורכך השני אך קשה לך ליישם אותו, ייתכן וכדאי לך לחשוב מדוע קשה לך להתחייב ולנסות להצביע על הגורמים המעכבים. במידה ואת מתקשה לעשות את זה לבדך, כמה שיחות אצל איש מקצוע לטעמי ימקדו אותך ויעזרו לך להגיע לתובנה . בהצלחה והכי חשוב אל תילחצי מהנורמות שמסביבך של ילדים וכו, תלכי עם הרצונות שלך והצרכים שלך לאחר שאת יכולה לומר לעצמך מהם :)

אומנם תמיד אומרים לא להסתכל על הסביבה ולעשות מה שמתאים לך ,אך מה לעשות שבגיל 28 כאישה הזמן מתחיל לדחוק וגם הגברים הטובים שנשארים פנויים מתחיל לקטון -אני ממש לא מהבנות הלחוצות פשוט כשהתחלתי לחשוב על הדברים האלה קצת יותר ברצינות הבנתי שאולי האימרות הנדושות הנ"ל לא סתמיות וצריך לוותר על משהו ולהתחיל להיות קצת רציניים עם החיים.

גילי שלום לפי מה שאת מתארת נשמע שאת בכיוון הנכון. השנים שעברו לימדו אותך דברים שונים, את מתפתחת ומשתנה, מחזקת את בטחונך העצמי ורוכשת חוויות. זה טבעי שיהיו לך תהיות וחששות מקשר חדש, עם זאת, זה לא מנע כניסה לקשר. השאלה האם את מרגישה בעיה כלשהי כיום ביחסים הבינאשיים? לא נשמע שזה המצב לפי הדברים שאת כותבת. נראה לי מאוד טבעי שאת רוצה לחוות דברים חדשים, ובמקביל מתחילה לחשוב על מחוייבות וקשר ארוך טווח. אין סיבה לרוץ, קחי את הזמן שלך והדברים יסתדרו בקצב שלהם. בברכה ד"ר אורן קפלן