חלומות קשים- מבקשת עזרה דחוף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד"ר קפלן שלום, לא ידוע לי אם קבלתי את מכתבי הקודם, כך שברצוני להביא שוב את בעיתי, אני חולמת חלומות מאד קשים, אבי נפטר לפני כ-5 חודשים לאחר כאבים רבים , טפלתי בו יום ולילה ולצערי הוא נפטר בזרועותי, ברצוני לציין שאני מעולם לא ראיתי אדם מת, כך שהמצב גרם לי לטראומה כפולה. גם קודם הייתי טפוס חולם, אבל לא בצורה הנוכחית. אני חולמת עליו כל לילה,הוא מופיע לי בכל מיני צורות, קשה לי להוציא ממחשבותי את המראות שראיתי ואת מצבו בבית החולים. קשה לי מאד לחזור למצב שגרתי,כלומר אני הייתי אשה מאד פעילה בהרבה תחומים. ומאז אין לי כל חשק או סבלות לבצע דבר. אפילו לקרוא עתון או ספר אין רכוז מתאים. אני כל הזמן מרגישה שאני נמצאת בתוך האבל הכבד, וקשה לי להשתחרר ממנו. לאחרונה אני חלמתי את סבי וסבתי הורי אמי ז"ל - אני יושבת בחברתם ליד שולחן ולפתע דמות סבי משתנה לדמות אבי, הוא קם לקראתי ובגלל עצם הידיעה שהם לא חיים כבר, אני מתחילה לברוח, ובחלום לא מבינה למה אני בורחת מאבי, שהיה אהוב עלי מאד. אני אשה נשואה , וגם בעלי מאד היה קשור עליו, וגם לו יש אמא מאד מבוגרת, גם אמי מאד סובלת בגלל אובדן אבי. אני כל הזמן הולכת לבית הקברות לבקר אותו, ולא מבינה מדוע אמי לא מבקשת ממני גם לבוא לקברו, למרות שהיא אינה יודעת שאני הולכת לקברו. היא הייתה מאד קשורה לאבא, ממש יחד 24 שעות ביממה וזו לא הגזמה. אני כל הזמן חיה בדכאון עמוק, וחבל לי על בעלי כי הוא סובל יחד אתי. אנחנו לא יוצאים לשום מקום כי אני עדין בשנת האבל. המצב של שנינו בדכאון. והייתי מאד מבקשת לקבל הסבר לפשר החלום? ומה עושים לגבי הדכאון של שנינו. כי כמובן אני מספרת לו את חלומותי והמצב מביא להמשך הדכאון. מאד אבקש את עזרתך, בתודה מראש , החולמת המודאגת.
היי נראה לי שאת יכולה להיעזר בכמה שיחות עם איש מקצוע. את חווה את חווית האובדן על כל משמעותיותיו ויש צורך לעבד את זה.
לחולמת שלום ניכר מדבריך שהיית קשורה מאוד לאביך ואובדנו היה מכה קשה עבורך, במיוחד לאור הדרך שבה זה קרה. יש תקופה מסוימת שבה טבעי להתאבל והחלומות שמטרידים הם חלק מתהליך האבל. אינני יודע לפרש את חלומך, החלום הוא דבר מאוד אישי ופירושו המדויק נתון בידיך, עם זאת, החלום מצביע על רגישותך הרבה בתקופה הנוכחית והאימה שממלאת אותך נוכח מותו של אביך והשינויים שזה גורם בשיווי המשקל של חייך. חמישה חודשים אינו זמן רב, מצד שני הוא זמן שכבר יכול להיחשב ממושך מספיק כדי להתחיל ולחזור לחיי היום יום, עם כמובן הזכרונות שלעולם לא יעברו. במידה ואת מרגישה שחייך משתבשים ואת לא מצליחה לצאת מהאוירה הדיכאונית אולי כדאי לפנות ולקבל עזרה פסיכולוגית. מאחר ואת מתאר סוג של טראומה, הייתי ממליץ לנסות שיטת טיפול שנקראת EMDR שמתאימה לסוג הבעיה שאת מתארת. רצ"ב קישור למאמר בנושא: http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בברכה ד"ר אורן קפלן
לד"ר אורן קפלן שלום רב, הרבה תודות על התשובה המהירה , כמו כן, ברצוני לשאול האם רצוי לקחת תרופה כל שהיא לצורך שינה טובה, היות ושנתי אינה שקטה, ואיני ישנה הרבה, מתעוררת לעיתים קרובות בלילה וגם במשך היום איני ישנה כלל. ובמידה ואני נחה בצהרים איני מסוגלת להרדם, איני דוגלת בלקיחת תרופות, אבל האם קיים משהו שיכול להשפיע לטובה ולא להזיק. בתודה, החולמת.