עזרה דחופה בנושא חרדה שמפריעה ליצור קשר זוגי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/04/2003 | 15:26 | מאת: לי

שלום . אני סטודנטית בת 28 . המצב הוא כזה: אני נמצאת בשלב בחיי בו אני מאד מוכנה לקשר זוגי אמיתי ,יציב ועם עתיד , עם כל מה שמשתמע מכך. הבעיה היא שכל קשר חדש שמבחינתי קיים בו פוטנציאל, גורם לי לציפיות גבוהות, חרדות, לחץ ולמעשה משתק אותי . אני כל כך מוטרדת מהאם זה ילך או לא, שאין באפשרותי להמשיך לתפקד כרגיל כמו שתיפקדתי לפני תחילת הקשר. אני לא מסוגלת ללמוד, לבלות, לעומת זאת פיזית אני מרגישה לחץ בחזה, מחשבות חוזרות ונשנות שמשחזרות דברים שאמרתי או לא אמרתי (בעיקבותן חרדה והסמקה) ומיותר לומר שכל סיכוי לקשר בלתי אפשרי כאן, שכן כנראה עם כל המודעות שלי למצב ועם כל הניסיון שלי להסתיר ולשמור לעצמי את תחושות החרדה, ההתנהגות שלי כנראה משתנה ואני מקרינה את הצדדים הפסימיים שלי ולא את החיוביים, מה שמרתיע את הצד השני. חשוב לי לציין 2 דברים : האחד,עם כל התחושות האלו, אני אדם שמאד מודע למצבו (ואולי זאת בעצם הבעיה) ואני יודעת להבחין איפה ההתנהגות שלי בגדר הנורמל ואיפה לא. דבר שני, כל התחושות האלו באות כשבאמת יש לי ציפיות בנוגע לקשר ואני משערת גם בגלל הצורך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, שכן אני לא רוצה לבזבז זמן עם אדם לא נכון. יש לי הרגשה מאד חזקה שתגובות אלו מביאות את הקשר לסיומו, כיוון שבתחילת הקשר כשאני עדיין לא בטוחה אם הבחור מוצא חן בעיני, אני עדיין בשלב של רגיעה,זרימה ומשדרת חיוביות ומקבלת באותו השלב פידבקים חיוביים מהצד השני. שאלתי כזו: מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את מצבי מעבר לעזרה תרופתית, טיפול פסיכולוגי כבר עברתי, הטיפול מאד עזר ושוב ,איני חושבת שהבעיה שלי זה חוסר מודעות לאיך נכון להתנהג ולחשוב, אלא חרדה שמשתלטת עלי ומונעת ממני לנהוג ולהרגיש כמו שהייתי רוצה. אשמח מאד לתשובה. לי

לקריאה נוספת והעמקה
08/04/2003 | 18:32 | מאת: ענבל

לי, קודם כל, למה הלחץ הזה ? יש לך את כל הזמן שבעולם, זמן לכל ועת לכל חפץ כמו שאומרים אז למה לא לתת למהלך העניינים לזרום לפי הקצב שלהם? שנית, יכול מאד להיות שלמרות שאת חושבת כרגע שאת כל כך בשלה ומוכנה לקשר יציב - אולי את בכלל עדיין לא מוכנה לזה נפשית (על אמת) וקשר זוגי רציני מלחיץ אותך. הרי כל הסימנים מצביעים על כך בבירור (החרדות, הלחץ בחזה, סימני חוסר הביטחון ). תנסי להקשיב לעצמך ולהבין מה את באמת צריכה ורוצה, דרך הלב ולא דרך הראש. תפסיקי להיות רס"רית של עצמך (עם כל הלחץ והציפיות). תרדי מהקטע הזה של "אין לי זמן לבזבז על האדם הלא נכון". כל חייך תכירי אנשים (בעבודה, בשכונה, באוניברסיטה וכו') שיפרו אותך ויעשירו אותך ויתרמו לעולמך (הרי מכל מלמדי השכלתי, נכון?). כל החיים לפנייך, והם שלך, ואף אחד לא יחיה אותם במקומך. לכי אחר משאלות ליבך ולא ניתוחים קרים וחישובים מלחיצים. תני לדברים לזרום ותופתעי לדעת לאן החיים יקחו אותך. כן, תרפי קצת שליטה ותחזרי לשלווה שכל כך חסרה לך. והעיקר שתהיי שלמה עם עצמך, בריאה ומאושרת.

09/04/2003 | 11:49 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לי שלום אנשים רבים חושבים בטעות שטיפול פסיכולוגי משמעו רק לפתח מודעות רבה יותר. המציאות מאוד שונה, כי הטיפול אמור לעזור את יכולות ההתמודדות עם החיים בצורה שונה, והמודעות יכולה להיות כלי חשוב לצורך כך. עם זאת, עצם קיומו של הכלי לא תורמת דבר אם את נותרת שבויה של חרדותיך. אני מעריך שהחרדה פוגעת באיכות חייך לא רק במציאת קשר זוגי, וגם אחרי מציאת קשר כזה עלולים להיות לחצים נוספים. האם הוא אוהב אותי? האם ירצה להתחתן איתי? האם אהיה אמא טובה, וכו' וכו'. לכן לא הייתי מציב את הזוגיות כמטרה ראשונית אלא את הטיפול בחרדה באיכות חייך באופן כללי. כתוצאה מהשינוי סביר להניח שגם תוכלי לקיים זוגיות בצורה טובה יותר. לאור תיאורך אני ממליץ לך לחזור למסגרת של טיפול פסיכולוגי. אם זה עזר לדברים מסוימים, זה בהחלט יכול לעזור גם הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית