אובססיה לאוכל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/04/2003 | 00:34 | מאת: שירה

אורן שלום, אני בגיל ההתבגרות ומשקלי ממש גבוה.כל יום אני מחליטה להתחיל ולרזות,אבל זה אף פעם לא קורה באמת.רוב הפעמים אני לא אוכלת בגלל בטן מקרקרת,אלא סתם. אני קמה מהר בבוקר בשביל ארוחת בוקר,ואוהבת לאכול בימי שישי עם המשפחה... אני יודעת שאין שום דבר רע בלאהוב לאכול,אבל אני אוכלת הרבה ואני לא יכולה לשלוט על זה.ניסיתי כבר מיליון דיאטות,ואחת מהן אפילו הצליחה לי,אבל אני חושבת שעכשיו יש לי יותר בעיה בראש מאשר ממש בלרזות. אני יודעת שאיכות החיים שלי תשתפר בהרבה אם ארזה.אני מודעת עד כמה היופי חשוב,בעיקר בגילי,וחיבתי הרבה לבגדים לא מסופקת עקב מידותיי הנדיבות... הדבר כאילו מונע ממני להתפתח לאדם שאני רוצה להיות. מה לעשות? האם זו בעיה נפשית?

לקריאה נוספת והעמקה
04/04/2003 | 21:24 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שירה שלום בעיה של אכילה וקושי לרזות נפוצה מאוד. כ 95% מהדיאטות נכשלות. אנשים לא אוכלים בגלל שהם רעבים אלא בגלל שהאוכל מספק צרכים נפשיים שונים. הוא ממלא לא רק פיזית אלא גם רגשית. חוץ מזה שזה גם הרגל משנים רבות. אני מציע לך לפנות לדיאטנית כדי לעצב דיאטה סבירה שמתאימה לך. אין טעם בדיאטות רצח להורדה מהירה כי הדיאטות הללו גורמות בטווח די מהיר להשמנה אף יותר ממשקל המוצא. דיאטה שנמשכת כמה חודשים, שלמעשה היא רק שינוי סביר בהרגלי אכילה, שבה שומרים על תזונה טובה ומאוזנת, היא הדרך הנכונה לרזות, בשילוב עם פעילות ספורטיבית. במקביל כדאי אולי לטפל במקורות הרגשיים לאכילה וזה בד"כ הדבר היעיל ביותר. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית