הסברים בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מראש אני מתנצל אם אני לא בפורום הנכון אני מכור למין. כך אפשר להגיד. רציתי לדעת אם יש קשר בין מחשבות טורדניות כפייתיות להתמכרות לסקס. אני יודע שיש אנשים שהם לדוגמא כפייתיים בכל הנוגע לניקיון האם גם על מכורים לסקס אפשר להגיד את זה. מגיל מאוד צעיר אני עסוק במין עצמי , כשהייתי ילד מצאתי מצאתי בזה פורקן והירגעות. אבל היום גם כשיש לי חברה אני ממשיך לנהל כאילו חיים כפולים , מצד אחד מקיים יחסים עם החברה, ומצד שני ממשיך וחייב לעשות גם לבד. אני מתבייש ללכת לטיפול אבל מרוב יאוש אני כבר מתחיל לבדוק מה לא בסדר אצלי. אני טיפוס חרד ולא רגוע, אני תמיד מחפש משהו שאני מתייחס אליו באובססיה ואז עוזב אותו אבל עם המין העצמי זה לא ככה. זה מוזר כי בכל זאת , עם כל הקיטורים זה גם מהנה, אבל איפה הגבול, ולמה אני לא מסופק אף פעם . או מבקש להירגע דרך זה? בכל זאת האם זה קשור לחרדות שלי ולפחדים, לעצב? והאם לכל בן אדם יש איזה משהו ולא משנה מה שהוא פשוט לא יכול להפסיק לעשות אותו? שמישהו יסביר לי בבקשה
דני, לדעתי, כמו כל דבר שעוסקים בו יתר על המידה ובאובססיה (ו/או על חשבון דברים אחרים) נקרא התמכרות. ומהתמכרות צריך להיגמל. חד וחלק. תנסה לבדוק ממה אתה לא מרוצה / מסופק. אולי אתה צריך להחליף עיסוק למשהו יותר מושך ומעניין,אולי להתחיל להתאמן במכון כושר או לעסוק בפעילות ספורטיבית תחרותית (כדורגל, כדורסל וכו'). כל דבר שיגרום לך להרגיש מנצח, מלא ומסופק. אולי אפילו לצאת יותר עם חברים ולבלות. כמובן שהאופציה של טיפול שמרני עם פסיכולוג - מומלצת רק באם כל הדרכים האחריות לא משיגות את המטרה. בתור התחלה, כמו עם הפסקת עישון, תנסה לדחות את המעשה קצת בכל פעם. עד שתגיע למרווחים של שבוע - שבועיים. פתאם תיווכח שיש לך זמן לדברים אחרים (מעניינים ומאתגרים יותר) שיאפשרו לך להרגיש רגוע ובוטח יותר. שא ברכה.
דני שלום העיסוק במין יכול להפוך לסוג של אובססיה אבל חשוב לקחת גם בפרופורציה את מה שקורה לך. למרות שיש לך בת זוג, יכול להיות בהחלט טבעי שתרצה להמשיך גם לאונן. זה לא אומר שיש משהו לא בסדר אצלך. כל עוד איכות חייך אינה נפגעת כתוצאה מדחף המין ופורקנו אין בכך כל רע. קשה לקבוע היכן הגבול אבל ברור שאתה חש רגשי אשמה סביב הנושא, וזה נראה לי בשלב זה הנושא המשמעותי. בעיקרון זה יכול להיות קשור לחרדות ופחדים, אבל רק אתה יכול לדעת אם זה אכן קשור או לא. אין כל בושה לפנות לטיפול פסיכולוגי, במיוחד כי אני חושב שמהר מאוד הנושא בטיפול לא יהיה המין המוגבר אלא הדברים שמטרידים אותך באמת שנמצאים ברקע. בברכה ד"ר אורן קפלן