התייעצות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דר' קפלן שלום, אני נמצאת 8 חודשים לאחר לידה שניה. סמוך ללידה היתה לי בעיה פיזית שכללה סחרחורות. חשבתי שלקיתי בתופעה נפשית ונכנסתי לתקופה מאוד קשה וטעונה מתח וסערת רגשות. כיום לאחר שהבנתי שזה היה פיזי, נרגעתי אבל בכל זאת קשה לי לשכוח את התקופה שהיתה, ובכל זאת לפני שאני צריכה לצאת לטיול מתגנב לו חשש שמא תחזור הסחרחורת ואני לא ארגיש טוב. כמובן שאני לא מוותרת ואני יוצאת ודבר לא קורה, אבל בכל זאת ישנה המחשבה. שאלתי, איך מתפטרים מהמחשבה על הנושא, אינני רוצה להתחיל טיפול פסיכולוגי כי אני רוצה כמה שפחות "לדוש" בנושא. אומרים שהזמן יעבור וישכיח אבל בכל זאת, 8 חודשים זה המון המון זמן, במיוחד שכל יום שעבר היה נראה לי כנצח. אבקש לציין שאני עובדת וגם אם ל- 2 ילדים. אנא עזרתך, הצעתך, עידודך. תודה, מיכל
מיכל שלום התופעה שקוראת לך היא סוג של חרדה, והיא אולי תופעת החרדה הנפוצה ביותר שיש. אנשים שלקו בסחרחורת או מצב גופני אחר שעלול לגרום להתעלפות או נפילה מפתחים לעיתים קרובות חשש מפני חזרת התופעה בשנית (גם אם מעולם לא התעלפו באמת בקרב קהל). מדובר בסוג של התניה שמעוררת חרדה בעיקר עקב החשש למצב חוסר אונים. מדובר פעמים רבות באנשים שחשובה להם השליטה העצמית והמחשבה על אובדן השליטה בצורה כזו ממלאת אותם חרדה. אכן הזמן עושה בד"כ את שלו, במיוחד אם את מודעת לכך שזו התניה טבעית שנוצרת. במידה וזה לא עובר מעצמו ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר שבד"כ עוזר במהירות. אפשר להיעזר גם בהיפנוזה במסגרת זו. בברכה ד"ר אורן קפלן