התקפי זעם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/08/2000 | 21:12 | מאת: מירי

יש לי מכר בן 34 שגר אצל אימו, הוא אינו מתפקד ואינו עובד תקופות ארוכות. הוא מאיים על האם ונוהג כלפיה באלימות מילולית ולעיתים רחוקות פיזית בכל עת שתוקף אותו התקף זעם. האם נתמכת על ידי שתי בנותיה כספית ואינה יכולה עוד לשאת בנטל. מלבד זאת הוא סובל מכפייתיות ומאבססיות וגורם לאם להוצאות רבות. הוא אינו מודע למצבו ואינו מוכן לטפל בעצמו, האם פנתה לרשויות אך ללא הועיל כי כלפי חוץ הוא נראה נורמלי לחלוטין. ממה הוא סובל? המצב כל השנים בבית היה מתוח, האם זה השפיע עליו למרות שאחיו ושתי אחיותיו נורמלים לחלוטין. איך ניתן לעזור לו ללא ידיעתו? אולי לשים לו כדור בתוך האוכל? איך ניתן לסייע לאם שגם כך חולה בעצמה? אודה לכם על כל תשובה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2000 | 21:41 | מאת: אמיר זהר

שלום מירי נראה שהמכר סובל מהפרעת אשיות כלשהי. מובן שאין אפשרות לטפל בו ללא הסכמתו. אלא אם כן המצב מצדיק אישפוז כפוי (לא נשמע שזה המצב). הדרך היחידה שנראית לי היא לשתף את רשויות הסעד באיזור המגורים לגבי המצוקה ולבקש את עזרתם. בברכה, אמיר

27/08/2000 | 07:56 | מאת: טלי פרידמן-עובדת סוציאלית

מירי שלום רב, להערכתי על אימו של הבחור לפנות ללשכת הרווחה המקומית (הלשכה לשרותים חברתיים) ולשוחח עם העובדת הסוציאלית האחראית על אזור מגוריהם. במידה והיא אינה נענית, ונאמר לה שאין מה לעשות, הייתי ממליצה לפנות אל אותה עובדת סוציאלית שוב בכתב עם העתק למנהל המחלקה ואולי אך למחלקה לפניות הציבור במשרד העבודה והרווחה. לצערי, במדינה עם ממסד ביורוקרטי כל כך (מצטערת על השיפוטיות) לעיתים דרוש כוח (לא פיזי) על מנת שיתייחסו אליך. מכתב חריף אל הרשויות בדרך כלל מחייב אותם, לפחות לצורך הפרוטוקול, לעשות משהו. בכל אופן לפני שנרוץ קדימה, שהאם תלך לעובדת הסוציאלית, תספר לה ה-כ-ל מהדברים הטובים ועד הדברים הרעים והגרועים ביותר. לעיתים אנשים מתביישים לספר ואז אחר כך ההתרשמות שהעובדת הסוציאלית מקבלת עשויה להיות מוטעית ולא משקפת את המציאות. לאחר מכן, אם לא יהיה שיפור תמשיכו "לנדנד" למערכת, אולי בדרך שהצעתי, אולי בדרך אחרת. אנימקווה שתצליחו, ואם אתם זקוקים לעוד משהו - אני כאן. בהצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

29/08/2000 | 20:11 | מאת: יצחק

בס"ד מירי קטונתי מלהציע מקצועית . לדעתי שינוי אוירה יחס חם ואהבה וכבוד ישנו את מצבו בצורה דרסטית. אם יהיה לו חבר טוב שיקשיב ואם תגיבו בחום תוך שליטה עצמית ללא הארות או הערות בהקשר למצבו או תגובותיו עשויים לשפר את המצב. לפעמים חברה טובה או אוזן קשבת והשתתפות אקטיבית בכאב ובמועקה שלו ללא עצות ורעיונות יכולות לשנות את חייו וחיי כל הסביבה שלו. אם את מעוניינת בתוספי מזון שיכולים להרגיע את מצבו לדעתי הוא צריך להיות מודע ושותף והכיוון יותר הומופאטי שוב כתוסף מזון ולא תרופה . כמובן אם הוא מתנגד, ניתן בהחלט לנסות ולהוסיף תוספי מזון הומופאטיים שיש להם השפעה מרגיעה כתבלין או תוסף למזון המשפחתי בצורה שלא תפגע בהרגשתו . פשוט להכניס לסיר המשפחתי משהו מינורי הומופאטי שהוא תוסף מזון ולא תרופה אך בעל השפעה מרגיעה שיוגש כחלק מהתפריט לכל המשפחה. בהצלחה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית