בעיה בטיפול

שלום רב, אני בטיפול פסיכולוגי, ויש לי בעיה: אני מאוהבת בפסיכולוג שלי. רגשות אילו מאוד מייסרים אותי, ובעיקר אני מרגישה כי זה פוגע בהתקדמות הטיפול, כי אינני מתרכזת בסוגיות שאני רוצה לפתור. זה נראה לי כמו בריחה ממה שעומד על הפרק. חוץ מזה, יש לי בעיה מוסרית קשה, שכן אני נשואה, ואני מרגישה שאני חווה רגשות שאינם לגיטימיים. זה מצב מאוד מביך עבורי, וככל שאני מנסה להתגבר על זה ההתאהבות מתעצמת! בשיחה עם חברה שמתמחה בתחומי טיפול הנפש, התברר לי כי זה קורה כמעט בכל טיפול, וכי אפילו המטפל עשוי לעודד את ההתאהבות הזאת. היא לא היתה מופתעת בכלל מהמצב. שאלתי היא, האם יש דרך שאוכל להפסיק להרגיש ככה, כדי שאוכל להמשיך בטיפול בצורה יעילה? (אינני רוצה להעלות זאת מול הפסיכולוג בשום אופן!) האם יעלה על הדעת כי מטפל ינסה לעודד מטופלת להתאהב בו? ומה המטרה של התאהבות זאת במהלך טיפול?

כדאי ואף רצוי לדבר בטיפול על חוויית ההתאהבות שאת מתארת. לא כי זה לא נורמלי - להיפך! חברתך צודקת. אחד מהדברים שצריכים להיות בטיפול היא פתיחות של המטופל מול ואל המטפל, וזה אומר יכולת לדבר גם על דברים מביכים(?).

מיכל שלום ההתאהבות במטפל אינה חייבת לקרות בכל טיפול, אבל תופעת ההעברה מתרחשת בכל טיפול ואולי בכל קשר בין בני אדם באופן כללי. מדובר על השלכה של רגשות כלפי אדם אחר שאינם בהכרח קשורים אליו באופן ישיר. ההתאהבות שלך בפסיכולוג, אותו אינך באמת מכירה בחיי היום יום, היא סוג של השלכה של רגשות כלפיו. הדבר עשוי לשרת אותך או כחלק מהתהליך הטיפולי או/ו דוקא כהתנגדות לא מודעת לטיפול, כפי שרמזת בשאלתך. הנושא חשוב ואני מציע לך להעלות אותו בטיפול למרות אי הנעימות הכרוכה בדבר מבחינתך. אם תוכלי לעבד את הנושא בטיפול יהיה אפשר לעשות איתו משהו, לא רק לפתור על הדילמה מולה את עומדת, אלא גם להבין ולהפיק ממה שקורה לטובת המטרות הטיפוליות. בברכה ד"ר אורן קפלן