אין לי כוח

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/03/2003 | 22:16 | מאת: שיר

שלום ד"ר קפלן אני בת 25 נמצאת בטיפול. כשהייתי קטנה עברתי התעללות מינית, ואני מנסה להתמודד.... אני מרגישה שאני רוצה למות. אני לא מפסיקה להקיא. ואני לא אוכלת הרבה. וכולם מעירים לי על איך שאני נראית ושאני חייבת לאכול. ואני לא רוצה להקיא, ולפעמים אני מצליחה להפסיק - אבל אז אני רואה איך אמא שלי מסתכלת לי בתוך הצלחת ובודקת מה אני אוכלת אם אני אוכלת.... ואז אח שלי אומר לי שאני שמנה (כדי לעצבן אותי...) ואיך שזה קורה אני נופלת..... ולא רוצה לחיות יותר. יש לי המון סיוטים, בקושי ישנה בלילות, וכשאני נרדמת אני מתעוררת בבהלה, כולי מלאה מים... ורוצה למות. והמטפלת שלי באמת מקסימה, אבל קשה לי לדבר איתה על הכל. וכבר לא רוצה להמשיך יותר, רק רוצה להרים ידיים ושיפסיק הכאב,בבקשה, שיפסיק הכאב...... סליחה על הבלבול, על המכתב, בעצם, לא ממש יודעת מה ניסיתי להגיד.... כל כך הרבה מילים ומה ניסיתי להגיד בעצם?....

לקריאה נוספת והעמקה
06/03/2003 | 23:41 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שיר שלום התהליך שאת עוברת קשה ודורש ממך הרבה סבלנות והתמדה. אם תמשיכי אותו הדברים ילכו וישתפרו, אבל זה יקח זמן רב ויהיו בוודאי עוד משברים ונפילות בדרך. החוויות הקשות שעברת, ומערכות היחסים המורכבות בבית, הם חלק מהחיים שלך, ואת צריכה להתמודד עם מה שקרה וקורה מחוץ, וגם עם מה שתוקף אותך מבפנים. טוב שאת בטיפול וטוב שאת מרגישה טוב עם הפסיכולוגית. אי אפשר להאיץ תהליכים ועם הזמן תוכלי יותר ויותר לדבר איתה ולהתחלק. תני לעצמך את הקרדיט להיות בלי כוח. עם הזמן הכוחות יווצרו. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

07/03/2003 | 07:42 | מאת: פל

KFJDA

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית