חרדת נטישה

אני אמא לילד בן שנתיים וחודשים, כיום הוא אצל מטפלת ובחודש ספטמבר הוא ייכנס לגן בשבוע האחרון יש לנו "בעיה". פתאום הילד בוכה שאני הולכת מידי בוקר - כמובן שלאחר זמן מה הוא נרגע והכל תקין אבל לעבור את הבכי מידי בוקר זה קצת קורע לבבות ונותן הרגשה מאוד לא נעימה אני מודעת לכך שצריך "להראות" לילד אסטרטביות ולהיות חד משמעים וגם את תהליך הפרידה אני עושה קצר ונותנת לו הרגשה טובה אעפ"י שבתוך תוכי מאוד קשה לי ואפילו כשאני יוצאת נוזלת דימעה מעיני איך להתמודד עם הנושא? תודה על ההתיחסות לכשתהייה נ.ב. שאלה נוספת כפי שכבר ציינתי הילד בן שנתיים ואני מאוד מעוניינת להכניס אותו לגן האם זה בסדר להכניס לגן באמצע שנה - בפסח או שעדיף להמתין לתחילת השנה עם כול הילדים השאלה היא מביחנת הילדים כידוע ילדים זה עם מאוד לא קל וכולם כבר מכירים אחד את השני ולכל ילד יש את הטריטוריה שלו ופתאום מגיע ילד חדש - איך הם ייקבלו אתו ? או שיתנכלו אליו והוא ירגיש מנוכר וזר או שיקבלו אותו בברכה? תודה

לאם שלום הפרידה לא קלה לילד ועבורך. זה טבעי ואכן לוקח זמן להתרגל. אגב, יתכן שקשיי הפרידה ימשיכו גם לאורך זמן, והשאלה כמה זמן לוקח אחרי הפרידה להתאפס ולחזור לשגרה. זה החלק החשוב ביותר אותו צריך לברר. דברי עם המטפלת ונסי לברר איתה מה קורה אחרי שאת הולכת. לגבי הגן, יש דווקא יתרון להכנסת הילד באפריל. דווקא היותו חדש בגן בתקופה זו תביא לתשומת לב מיוחדת מצד הגננות שבספטמבר כאשר יש כיתה שלימה של ילדים חדשים פחות מסוגלות לתת תשומת לב מלאה לכל אחד ואחד. במידה וזה בא בחשבון בהחלט הייתי שוקל לעשות זאת וכך להגיע לקליטה קלה יותר בספטמבר. אצל ילדים בגיל הזה חשיבות ההתחלה עם כל הכיתה אינה כה משמעותית כפי שזה קורה אח"כ בגיל בית הספר. בברכה ד"ר אורן קפלן