פחד לאהוב

הגעתי לתובנה שאני כל כך מפחדת להפגע שוב (לא שהייתה לי חוויה יוצאת דופן מבחינה זו) שאני פשוט לא נותנת לעצמי להתאהב ולהקשר למישהו. כל איתות של משהו שעשוי לרמוז על אינטימיות (לאו דווקא פיזית) גורם לי לרצות לברוח. אני לא מצליחה להנות מהדייט. אני יודעת את הבעיה, וזה כבר לפחות התחלה, אמנם, אבל זה לא עוזר לי ליישם וכל פעם אני עושה את אותן השטויות. אולי יש לך או למישהו רעיון איך להשאר בקשר ולתת לו הזדמנות אמיתית. אני אציין כי בפעמים בהן נפגעתי, התמודדתי והמשכתי הלאה בחיים. לא נכנסתי למצבים מאוד קשים ובכל זאת זה השאיר בי כנראה ממש צלקות.. מקווה לשמוע מכם בקרוב (לפני שאני אצליח להרוס גם את הקשר הנוכחי..)

אלכס שלום אולי מה שאת מתארת זה סוג של חרדה. בד"כ מדובר בחרדת נטישה שאחד הביטויים האופיינים שלה זה פשוט לא להיקשר לאף אחד כדי לא לפחד אח"כ מהפרידה האפשרית. את אומרת שלא היתה לך חוויה יוצאת דופן כזו, אבל אני לא בטוח שאת מודעת באופן מלא לכל מה שקרה לך. למשל, חרדות נטישה יכולות לנבוע גם מגילאים מאוד צעירים ומחוויות אותן מתרגם הילד הצעיר או התינוק כנטישה. צריך להדגיש שלא מדובר בהכרח על חוויה קונקרטית אובייקטיבית של נטישה אלא בחוויה סובייקטיבית. את מחפשת את התשובות במקומות צפויים מידי, ואולי הן נמצאות במקומות אחרים. בכל מקרה, אם את מזהה דפוס קבוע שאינך מצליחה לשנותו אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהבין יותר מה בעצם קורה לך. בברכה ד"ר אורן קפלן

פחד מנטישה לא חייב להיות באמת גם חוויה פיזית של נטישה מהעבר. יתככן וחווית חוויה של נטישה רגשית ולכן, את חוששת להיקשר, פן תחווי חוויה רגשית שוב. לדוגמא, כשהיית צריכה ש"יראו" אותך , את צרכייך הרגשיים ולא ראו. וכו'. מה דעתך על מה שאני אומרת פה ד"ר קפלן? אשמח לשמוע את דעתך.