מיואשת.......

בני דן בן 13, לומד בכיתה ז' מואצת, תלמיד טוב מאוד, ללא לחץ של לימודים. דן הוא ילד בכור ולו אח הקטן ממנו בשנתים. כבר מבית הספר היסודי "גורר" דן בעיות התנהגות שמקורן בעיקר באי הסתגלות חברתית ובמלחמה מתמדת על מקומו בחברת הילדים. השנה, התחלה עבור דן טוב מאוד, עם מקובלות חברתית והשגים נעים בלימודים אולם עם בעיות קשות למורים........ ביום ההורים האחרון, אמרה המורה כי "נראה לה" שיש להפנות את דן לפסיכולוג בגלל בעיות התנהגות קשות. מה עלינו לעשות ? הילד מסרב לכך בכל תוקף, הוא טוען כי הוא "רק מפטפט" ויכול להתגבר על בעיותיו בעצמו, הוא החל להשתמש ביוזמתו במח' קשר ואינו מוכן לפנות לעזרה. בתעודה נרשמה לו הערה כי במידה ולא יחול שיפור בהתנהגותו יעבור ללמוד בכיתה רגילה. (חשוב לציין כי מקור הבעיות אינו לימודי !!!) מה לעשות ?

רוני שלום נשמע שדן יודע מה טוב בשבילו וקובע בצורה די נחרצת מה מקובל עליו ומה לא. אם זה היה תהליך הדדי, כלומר, גם היה מקבל את הגבולות של הסביבה, לא היתה כל בעיה. העובדה היא שהמציאות החיצונית עלולה להיכפות עליו בקרוב, בין אם ירצה ובין אם לא כיוון שבית הספר לא ירצה להמשיך ולקבל את התנהגותו. אני בספק אם דן מסוגל לפתור את בעיותיו בעצמו, אבל בוודאי שאין טעם לטיפול פסיכולוגי בכפייה. בשלב ראשון הייתי ממליץ לפיכך שתפנו לטיפול ביחד איתו. יש מקום רב להדרכת הורים במצב שנוצר, והוא לא יכול להישאר לבד במערכה. במסגרת פגישות משותפות להורים ולדן אפשר יהיה לברר מה קורה לדן בבית הספר. הדבר קשור לא פעם למרד מול סמכות, וזה מטבע הדברים קשור גם לקשר עם ההורים. במידה וזה יראה רלוונטי לפסיכולוג ולדן יוכלו אח"כ להיפגש לבד. זה בוודאי יכול להוריד את חששותיו ממפגש לבד עם פסיכולוג. לבעיה הזו השלכות על הסתגלותו של דן גם למסגרות שונות בעתיד וכדאי לטפל בעניין כעת ולא להשאיר את זה למזל או ליכולתו באמת לפתור בעצמו את הדברים. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה.........אבל............... האם זה חשוב לטפל כבר עכשיו או בכל זאת לתת לדן אפשרות אחרונה, מוגבלת בזמן, להתמודד לבד, על פי רצונו ?