נמאס לי

בת 45, נשואה עם ילדים. אני מדוכאת ומלאה פחדים וחרדות. אני נלחצת מכל דבר. הגעתי למצב של מחשבות יומיומיות על מוות. כל דבר שמרגיז אותי או לא מסתדר לי , הדבר הראשון שקופץ לי לראש בלי שאני שולטת בזה, זה שאני רוצה כבר למות. כבר לא איכפת לי מכלום. שום דבר לא מצליח ממש לשמח אותי, אני מנסה למצוא סיבות להמשיך לחיות אבל קשה לי למצוא. הדבר היחיד שעוצר אותי זה הידע על הצער שזה יגרום למשפחתי, וגם עדיין לא החלטתי איך כדאי לי לעשות זאת.

אנני שלום אני חושב שאי אפשר לטעות במסר שאת כותבת. את נמצאת במצוקה וכנראה לא יכולה כרגע לפתור את המצב בכוחות עצמך. בדבריך יש סימנים לדיכאון ואת צריכה לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ וטיפול פסיכולוגי, ובמידת הצורך גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. לא ניתן לכוון אותך במסגרת הפורום אולם אני לא חושב שכדאי לחכות. אני חושב שכדאי גם לידע את אחד האנשים הקרובים לך, אולי בן זוגך, על המצב, ולקבל תמיכה, הן ברמה היומיומית והן בקבלת העזרה המקצועית הדרושה. במידה ונושא האובדנות נעשה מיידי אנא פני בטלפון לער"ן או דרך האינטרנט לאחד מאתרי הסיוע כגון סהר http://www.sahar.org.il כמו כן יש אפשרות לקחת מונית וליסוע לחדר מיון של אחד מבתי החולים, הם יוכלו לתת עזרה מיידית. חשוב מאוד לזכור זאת גם ברגעים הקשים ביותר. בברכה ד"ר אורן קפלן