קשיים וחרדות של בננו בן ה-15.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר אורן קפלן שלום, בעבר פנינו אלייך בהמלצה על פסיכולוג קליני בראשל"צ וסביבתה. תזכורת: בננו, מאז שאני זוכר, ניכר בו חשש מלהתמודד עם "מצבים" שאינם שגרתיים בחיי היום-יום. תמיד זה הסתיים בכך שנמנע ש"ברח", ניתן לציין שגם דברים שלכאורה פשוטים. תמיד חשש מילדים אחרים ולא הגיב לדבר. לא נתן/נותן ולא שיתף בבעיותיו כך שנוכל לעזור. הדבר החריף בתקופת חטיבת-הביניים, ממש ניכר שהוא חושש ללכת לביה"ס. השגיו בלימודים ממש מתחת לכל ביקורת, בהרבה מן המיקרים אינו מגיש את המבחנים. מתלונן שהוא "מבודד" חברתית, אכן אנחנו רואים שאין לו חברים. בהסכמתו ובשיתוף פעולה מלא של הבן נפגשנו עם פסיכולוג קליני בנס-ציונה. זוהתה בעיה, בעיקר דימוי עצמי מאוד נמוך. לאחר מספר פגישות, בהפתעה מלאה, הבן הודיעה לפסיכולוג שהוא מפסיק אתו. ההפתעה הייתה גם של הפסיכולוג, מהסיבה שמהדיווח וגם הרגשנו שיש שיתוף פעולה מלא בין הבן לפסיכולוג וכבר היינו בכיוון הנכון. היום, איננו רואים מוצא מהבעיה שלדעתנו מחריפה. מה עלנו לעשות במצב כזה, שאין הבן מוכן לעזור לעצמו (התיסכול בבית רב). בתודה מראש, אבי ג.
אבי שלום כעת לאחר שכבר פניתם לפסיכולוג אני מציע להתייעץ איתו. יש לו כבר נסיון והיכרות עם בנכם והוא בוודאי יידע להנחות אתכם יותר טוב ממני ללא כל רקע של ממש. מובן שללא שיתוף פעולה מצד הבן לא יהיה טיפול אפקטיבי. עם זאת אולי תוכלו אתם לקבל הדרכה. יתכן שתהיה העדפה שתפנו להדרכה אצל מטפל אחר מהמטפל האישי של בנכם. במידה ותרצו אוכל להפנות אתכם לפסיכולוג מתאים ברשל"צ. עם זאת, העדיפות להמשיך עם המטפל הקודם, הן עבור בנכם והן עבור הדרכתכם. בברכה ד"ר אורן קפלן