לבכות ליד ביתי

יש לי תינוקת בת שנה ושבעה חודשים. הורי גרים רחוק ממני ואינני מקבלת עזרה בגידול שלה אלא רק מבעלי שעובד רוב שעות היום. בנוסף, כוחותי הנפשיים אינם הצד החזק שלי ואני נשברת די בקלות. אני נשברת רק כאשר בעלי בבית ולעיתים ממש מתמוטטת. אני בוכה מאוד וכואבת וישנם רגעים שביתי רואה זאת. אני ממש נהרסת מבפנים. אחר כך כמובן אני מצטערת שהיא ראתה אותי כך וחושבת איזו דרך היא הטובה ביותר כדי להשכיח זאת ממנה. אני מרגישה שלפעמים היא כועסת עלי ואחר כך זה כמובן עובר לה. אני לא רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי מאחר וכבר ידעתי משברים בחיי ולמדתי שזה עניין של תקופות ומי שיכול לעזור לי להתגבר זה רק אני בעצמי בעזרתו של בעלי, וזה מטופל. אני רוצה לדעת ובכנות מה הן ההשלכות של מקרים כאלה על ביתי. האם כדאי לדבר איתה אחר כך ולהסביר לה שגם לאמא מותר לבכות. למרות שהיא קטנה היא מאוד בוגרת, מקשיבה ומבינה. חשוב לי שהיא לא תפגע מהעניין. כיצד יש לפתור את הדברים מולה? בברכה ובתודה, יעל

חמודה, ילדים יודעים הכול ואם את מרגישה צורך לבכות לידה-תבכי. עדי

יעל שלום בסופו של דבר זה עניין של מידה. אם את במצב נפשי לא טוב כיום את צריכה לפנות לטיפול בראש ובראשונה עבורך. גם אם מדובר על תקופה חולפת שבאה מדי פעם אין סיבה לא לטפל בזה. כדאי גם לבדוק עם איש מקצוע אם אין כאן תופעה של דיכאון ואולי יש גם צורך בטיפול בתרופות נוגדות דיכאון שיוכלו לעזור לך. לבכות מדי פעם ליד ביתך אין בזה רע. אבל אם מדובר במשהו קבוע וזו האוירה שהיא גדלה בה יש בזה בהחלט בעיה. נראה לי שטיפול עשוי לתת לך תמיכה מעבר להתמודדות המקומית עם המשבר במיוחד במצב הנוכחי בו גורמי התמיכה בך בסביבה כל כך מעטים. בברכה ד"ר אורן קפלן