חרדה אצל ילד בן 8

שלום לכם, אחייני בן ה- 8 עבר לפני שלוש שנים שבר קשה ברגל, שבמהלכו אושפז בבית החולים למספר שבועות. במהלך התקופה האחרונה הבחנו שבכל פעם שהוא נדרש ללכת לרופא או לקבל טיפול רפואי מסויים, אנו נתקלים בסירוב קשה מצידו ולאי שיתוף פעולה. למשל הוא אינו מוכן לתת לרופא השיניים לצלם את שיניו. הדבר המוזר שגם לאחר שהוא נתן לצלם את שיניו בצד אחד והוא ראה שזה לא כואב, הוא סרב לתת לצלם את שיניו בצד השני. לפני מספר ימים נדרשו 4 אחיות, כדי לקחת ממנו בדיקת דם פשוטה. נראה לי שהוא ממש סובל מטרואמה עקב השהייה בבית החולים וכל מה שהיה כרוך בכך. מה דעתכם והאם כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים כדי לעזור לו להתגבר על החרדה הזו? תודה מראש, קרן.

שלום קרן, אני לא רופאה, אלא חובשת. הילד שלך עבר תהליך כפוי של ניתוק מהסביבה הטבעית שלו. שהוא מאוד מאוד קשה למבוגר לא כל שכן, לילד. ככלל: 1. מחלקות בית החולים מחזיקות צוות לסיוע נפשי, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים. 2. בחלק מן הבתי חולים יש מחלקות פסיכיאטריות. 3. הרופא או האחות מתקשר אצל הילד (כל ילד ובייחוד ילד שעבר טראומה מעין זו) עם מחלה וכאב. מבחינת הילד, זה שאת לוקחת אותו למרפאה מבחינתו, את לוקחת אותו למקום שהוא גיהנום עלי אדמות!!! חבל על ההסברים. 4. בשלב ראשון, הייתי מנסה לפנות לפסיכולוגית הבית ספרית. זו דעתי האישית בכל אופן, אבל, כיוון שאני לא אשת מקצוע, וכותבת את הדברים על סמך ניסיוני האישי, עדיף שנמתין לרווית, טלי או אורן. עדי

כן - מומלץ

קרן שלום לפעמים החרדה חולפת מאליה, אבל אם התופעות שאת מתארת ממשיכות להתרחש כדאי לעזור לאחיינך להיפטר מהבעיה. חשוב לבדוק האם ההתנהגות הזו ממוקדת רק בהקשר לבדיקות רפואיות או גם בסיטואציות אחרות. התיאורים שלך על רופא השיניים ועל האחיות המחזיקות ילד בן 8 לצורך בדיקת דם מעלה כנראה צורך להתמודד עם הבעיה בדרכים אחרות. המשך בכיוון הזה עלול גם להחמיר את הסימפטומים בעתיד. ניתן לטפל בבעיה באמצעות טיפול פסיכולוגי קצר יחסית. בברכה ד"ר אורן קפלן