התמודדות...

שלום ד"ר קפלן אני בת 26, נמצאת בתקופה מאוד קשה כרגע... אני מנסה להתמודד עם הדברים כמה שאני יכולה, אבל כנראה בוחרת בדרכים לא כל כך טובות, אבל זה מה שאני מסוגלת לעשות כרגע.. מה שמפריע לי, זה שאמא שלי , שלא יודעת על הקשיים שלי, רואה רק "איך אני פוגעת" בעצמי. היא לא מפסיקה להעיר לי על איך שאני נראית, היא מסתכלת על מה שאני אוכלת, ומה לא אוכלת, וכמה אוכלת... היא כל הזמן טורחת להטיח בי שאם אמשיך ככה אני אהיה חולה... ואני כל הזמן מנסה להתגונן ולומר לה שלא תתערב לי בחיים... אני יודעת שהיא דואגת, אבל יש לי מספיק דברים שאני צריכה להתמודד איתם, וקשה לי להתמודד גם עם ההערות שלה, והחטטנות שלה. אני כל הזמן חושבת, על זה שאם באמת היה לה אכפת ממני, היא היתה שומרת עלי כשהייתי קטנה, היא היתה מגינה עלי.. ולא עכשיו, בזה שהיא יורדת עלי שאני "הורסת" את עצמי... סליחה על ההודעה המבולבלת

שלום את מתמודדת עם דברים קשים, עם האוכל, עם הרס עצמי, עם אמא... לא הרחבת על המצב כיום ומדוע הוא קשה כך שאני מתקשה לתת לך עצה או כיוון. בכל מקרה אלו באמת דברים כבדים ומשמעותיים. האם היית או את נמצאת בטיפול פסיכולוגי כיום? זה כיוון שהייתי בודק כדי להתמודד עם המציאות הפנימית והחיצונית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום אורן הייתי בטיפול, על רוב הדברים לא דיברנו, המטפלת שלי יצאה לחופשת לידה, וכשהיא חזרה, הרגשתי שאני לא מסוגלת לחזור אליה במצב הנוכחי. אני נמצאת כיום במצב של התמודדות עם זכרונות מהעבר, עם זכרונות פגיעה מהילדות. אני משתדלת להתמודד, מנסה, אבל כל כך קשה. למטפלת אני לא מסוגלת ללכת כרגע, מפני שההליכה אליה דורשת ממני המון כוחות - דבר שאין לי עכשיו....