דה ראליזציה

אני בחורה בת 24 נשואה ואמא לתינוק קטן.לפני שנה וחצי היה לי התקף חרדה ובעקבותו מצאתי את עצמי במיון.מאז אותו יום חשתי כאילו העולם השתנה.הכל מעומעם אבל המשכתי איכשהו לתפקד,אבל נמנעתי ללכת למקומות שגורמים לי להתקפים.בשלושה שבועות אחרונים המצב החמיר. עקב כך פניתי לפסיכאטר לראשונה שרשם לי פאקסט.התחלתי להשתמש לפני שלושה ימים.אני מפחדת לצאת מן הבית. כי אני מרגישה כאילו כל העולם השתנה.יש לי רגישות לרעשים, והעולם נראה גדול ומפחיד.אבל הכי מפחיד אותי היא תחושת הנתק המוחלט.מרגע שאני יוצאת מן הבית אני מרגישה נתק, הרגשה של ריחוף מפחידה, והיא שגורמת לי לכל תופעות החרדה.כי ההרגשה הזאת של נתק הי מפחידה בצורה היסטרית.שאלתי היא הייתכן שאני סובלת מדראליזציה.כי החרדה שלי היא לא ממש מהחרדה, אלא מהתחושה של ניתוק מתמיד מרגע שאני יוצאת מהבית, העולם שטוח וענק .אם לפני שלושה שבועות תפקדתי אבל גם הלכתי ברחובות באי נוחות רבה. עכשו זה החמיר.האם הפאקסט ייתכן ולא מתאים לי ,ואולי אני סובלת מדרליזציה?אני בעיקר סובלת מאי נוחות להיות בחוץ, כי אני כל הזמן מרגישה מחוץ לחיים. אני אפילו לא מסוגלת לשבת דקה אחת בספסל בגינה ציבורית, בגלל אי הנוחות הזאת. אני די מיואשת. כי כשאין אבחנה מדוייקת, איך אפשר לטפל בבעייה.אני מקווה שתוכל לשפוך קצת אור על בעייה סבוכה זו.

ממקומות פתוחים.

שרונה שלום ראשית תוכלי לקרוא יותר על חרדה ומאפייניה בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm לגבי מה שקורה לך, על פניו את מתארת סימפטומים קלסיים של מצבי חרדה, אבל צריך לאבחן את הבעיה המדוייקת בקליניקה במפגש אמיתי. אני חושב שאת צריכה לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולא להסתפק בלקיחת התרופות. הכדורים עשויים לעזור למיתון החרדה אך הם אינם מטפלים במקורות הנפשיים לחרדה או לבעיה שממנה את סובלת. בתקופה הקרובה חשוב שתהיי בהשגחה צמודה הן פסיכולוגית והן רפואית. אין טעם לנסות ולעשות אבחון תיאורטי, ניתן להגדיר מה בדיוק הבעיה במפגש עם איש מקצוע מיומן. בברכה ד"ר אורן קפלן

ובכל זאת ד"ר קפלן.ההרגשה הזאת של הנתק, היא כמו לחיות בתוך בועה.הנתק הוא הגורם לפחד.זה כאילו שהמוח מתרומם למעלה, ברגע שאני יוצאת מפתח הדלת. ורק הגוף נשאר.( תאור מוזר במקצת).כמו לחיות בעולם שכולו מראה.מעוותת כזאת. כמו מראה של אוטו. בבית זה לא קיים.(כמעט) . וזה מפחיד!!!!!!!!!בחיים לא היה לי דבר כזה.וכבר שנה וחצי אני סובלת מזה.אולי זה לא חרדה?