הילדים-ואבא שלהם.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כאם ל2,בן 11 וחצי ובת 9 וחצי,אני רוצה להציג 2 בעיות שמציקות לי מאד. הבעיה האחת היא , המריבות הבלתי פוסקות ביניהם, ברובן מילוליות. העלבות ,הצקות, התבטאות צינית מאד,אין כמעט משפט נחמד בינהם, מעגל שלא נגמר אני משתדלת לא להתערב , עד שמגיע השלב של....די, לא מסוגלת לשמוע עוד מילה אחת,ואז בד"כ בלי לבחור צד, משתיקה את שניהם. הבעיה השניה,שמציקה לי הרבה יותר, הבן ממש לא מסתדר עם אביו, זה מורכב מאד, לא נראה לי שניתן לפרוס פה את מערכת היחסים בינהם. הם פשוט לא מסתדרים, ברמה כזו, שכשאני יוצאת והם נשארים יחד בבית, אני חשה ברגשות אשם כלפי הבן.כשאני נוסעת לחו"ל וזה קורה הרבה בגלל העבודה, הבן מעדיף להשאר אצל הסבתא. למי אני אמורה לפנות, אנחנו גרים בת"א אשמח לקבל המלצה.
עינת שלום בשני המקרים מדובר בבעיה בתוך המשפחה ולכן יש מקום לחשוב על הגורמים שמביאים למצבי המשבר הללו. יתכן שבשלב זה כדאי לפנות למטפל משפחתי, להתחיל להגיע את עם בעלך ובשלב מאוחר יותר אולי גם לצרף את שני הילדים. סביר להניח שכשדברים יתחילו לעלות בצורה ישירה על פני השטח יהיה אפשר להגיע לשיפור במצב. דינמיקה בתוך משפחה היא דבר מורכב, כפי שאכן ציינת, ואי אפשר תמיד לשייך את הדברים רק לדבר אחד. הזכרת למשל את נסיעותיך לחו"ל והיחסים בין בנך לכל אחד מבני המשפחה משחקים תפקיד במה שקורה לו בסופו של דבר עם אביו, אבל אי אפשר לנתק אותם מיחסיו עם אחותו ואיתך. לכן נחוצה התבוננות אינטגרטיבית ופסיכולוג או מטפל משפחתי יוכל בוודאי לעזור לכם להתמודד בצורה יותר טובה עם התנאים כדי לשפר את איכות החיים בבית. בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה על התייחסותך המהירה לבעייתי. אני יודעת שייעוץ בשלב הזה יעזור לנו, בעלי לא מאד בעד, לא מאמין גדול בפסכולוגיה, אשמח מאד לקבל המלצה על מטפל ספציפי, שיוכל לעזור לנו. רצוי מאזור ר"ג/גבעתיים/ת"א