חינוך ילדים

אני אמא לשלושה ילדים קטנים בת בת 7 בן בן 4 ובן בן 3. הילדים אינם מוכנים תמיד להשמע ולהענות להוראות כמו בזמן ארוחה, לשבת ולא לקום מדי פעם מהשולחן ועוד כמו: אם אבקש לחלוץ נעלים בחוץ לפעמים הם יתעקשו דווקא בתוך הבית, פותחים את המקרר ללא סיבה למרות שאני מבקשת שלא וכו'. אני מנסה בדרך של שיחות והסברים. האם צריך להתנות את הבקשות האלה בבקשות שלהם או בקניית דברים שהבטחתי לקנות להם? לפעמים אני ממש מרגישה חוסר אונים, כי אני נגד מכות (ואני בטוחה שזה לא מה שיעזור) וגם לא מעוניינת לצעוק. מה עלי לעשות?

רונית שלום קודם כל אני שואל את עצמי האם את צריכה להתמודד לבדך עם שלושת הילדים. במידה ואב הילדים נמצא בתמונה יש לו גם חלק בהתמודדות והחינוך בבית, ולא נשמע לפי דבריך שיש לכך ביטוי. ובאופן יותר ישיר לשאלתך. חינוך הילדים לא יסתיים בקח ותן. הגישה ההתנהגותית יכולה ללוות תהליך חינוך, וחשוב מדי פעם להיעזר בה, אולם היא לא יכולה ליצור תשתית של אמון וכבוד הדדי. צריך לבחון האם דרישותיך מהילדים סבירות, שכן יש גם אפשרות שאת דורשת סדר שילדים בני גילם עדיין לא מסוגלים לקיים, ואם הן סבירות צריך לראות כיצד יוצרים בבית אוירה של כבוד הדדי. רק כאשר תשתית כזו קיימת העונש מקבל משמעות אמיתית. אם תשארי תלוייה בעונשים בלבד הם יאבדו מהאפקטיביות שלהם תוך זמן קצר, ואז תשארי באמת ללא כלים. במידה ואת מרגישה חסרת אונים ורוצה הכוונה יותר ממוקדת יתכן שכדאי לך לפנות לכמה פגישות הדרכה וייעוץ אצל פסיכולוג ילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן