חוסר גבולות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני אם לילד בן 10.לאחרונה אנו נתקלים בחוסר כבוד של הילד אלינו,חוצפה בילתי פוסקת ותמיד הוא צריך להיות זה שאומר את המילה האחרונה.אנחנו ממש מרגישים כאילו אנו כבר אפילו לא מהווים לגביו איזהשהו גורם הרתעה. שקלנו כתוצאה מהתנהגותו לבטל לו חוג שהוא מאוד אוהב,כיוון שהוא אינו מעריך כלום. באיזה שיטות ניתן לטפל בבעיה והאם עונש כמו ביטול חוג הוא סביר? תודה
יעל, אני חושבת שהוא מתחיל את גיל ההתבגרות שלו. אני הייתי משהו קצת יותר קיצוני מזה. בסופו של דבר עברתי את זה. עדי
יעל שלום השימוש בעונשים אפשרי, אבל צריך לקחת בחשבון שאתם נכנסים למלחמה, ובמצבים כאלה אתם יודעים רק לאן אתם נכנסים, אבל לא כיצד זה יתפתח. לפני השימוש בעונשים כדאי למצות קודם את הדיבור עם הילד, תוך הצבת האפשרות להפעלת עונשים כאופציה שעומדת להתממש אם לא יחול שינוי במצב. לא כדאי להשתמש בעונשים ככלי ראשון כיוון שאתם עלולים לאבד נקודות אם הצעד יכשל. יתכן שכדאי לכם להתייעץ עם מטפל משפחתי או פסיכולוג ילדים מאחר ובד"כ מדובר בדינמיקה ש"מתבשלת" לאט בתוך המשפחה ולפתע נעשים מודעים לעוצמתה, אבל אפשר אולי להבין אותה יותר לעומק בעזרת גורם חיצוני. בהחלט עולה השאלה מה קורה לבנכם מבחינה רגשית שכך הוא מתנהג. הוא הרי מגיב למשהו, לצורך או רגש פנימי. זה לא אומר שאתם חייבים לקבל את זה, להיפך, בהחלט צריך להציב גבולות ברורים לילדים, זה טוב למשפחה וזה טוב עבורם. מצד שני צריך לראות כיצד לא מגזימים לצד השני ומאבדים את האמון ההדדי בבית. זהו איזון לא פשוט ואתם מתבלטים כעת היכן להציב את הקו האדום. עונש כמו ביטול חוג יכול לבוא בחשבון, אבל צריך קודם כל לבדוק כמה דברים לפני שפונים לפתרונות מסוג זה. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
