הודיה קדם - מה להסביר לילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/12/2002 | 22:37 | מאת: אפרת

שלום וברכה . בני בן ה- 5 ובתי בת ה- 4 שמעו כמובן על המקרה המזעזע של היעלמותה של הודיה קדם. בני בן ה- 5 מאוד אוהב להתחבא לי במקומות שונים וכשפורסם שהילדה נעלמה אמרתי לו שזה מה שקורה כשילדים מתחבאים ומאבדים קשר מסויים עם ההורה (קשר עין , שמיעה וכו'). לא האמנתי ביום שבת שכך יסתיים הסיפור וטעיתי כשהעברתי לילדים את המסר בצורה שכזו. היום שפורסם דבר הרצחה של הילדה על ידי אביה הרגשתי איום ונורא וכמובן הסברתי לבני שהאב היה חולה מאוד ועשה מעשה מאוד לא מקובל וכמובן שהוא יהיה בבית משוגעים כך שהוא לא יוכל לצאת, משום ששום הורה לא מתנהג כל לילדו. אבל נשארתי בתחושה כמו גם חברות נוספות שלי שהילד עלול לקלוט משהו מאוד שגוי ולא בריא על יחסי אבות וילדים . כמובן שבביתנו אין דברים כאלה אפילו לא אלימות כלפי הילדים . הסברתי אף לילד כי הסיפור נגמר ומטוב שנשכח מזה כי זה משהו שאף פעם לא קורה. כיצד להסביר בצורה נכונה על מנת שהילד וכמובן ילדים נוספים לא יחושו תחושה לא טובה בגלל הסיפור המזעזע הזה ? - לא התיחסתי לילדה היות והיא לא יודעם כיצד נגמר הסיפור , אני מניחה שהיא כבר שכחה. תודה מראש, אפרת .

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2002 | 22:58 | מאת: adi

אפרת, להגיד את האמת! אין טעם לסבן אותם כי הם הרבה יותר חכמים מאיתנו. עדי

10/12/2002 | 23:46 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אפרת שלום מקרה ההעלמות והרצח של הודיה משאיר כל הורה עם תחושה נוראית. זה מסוג הדברים שלא ניתן לעכל, כיצד ילדה כה צעירה מאבדת את חייה. המבוגרים מקבלים את המידע כפי שהוא, עם יותר או פחות מודעות, ילדים צעירים סופגים רסיסים מתוך המידע הזה ומעבדים אותו בדרכם. במקרה כזה אני לא חושב שהמסר צריך להיות קשור לרצח ילד ע"י הורה. אני מאמין שרוב הילדים וההורים לא יתחברו לאפשרות שרצח כזה יקרה במשפחתם בצורה קונקרטית, אלא יותר לתכנים של פרידה, מוות, משבר שכרוכים בסיפור הנורא. אני חושב שבמצבים כאלה אנשים קרובים, הורים וילדים, רוצים לחבק אחד את השני ולהרגיש שלעולם לא יפרדו. אין ספק שאירועים כאלה מערערים עוד יותר את סף החרדה המעורער גם ככה בתקופה בטחונית קשה של פיגועים ומוות בסביבה. מאחר שבכל זאת מדובר באירוע טרגי ויוצא דופן צריך להמשיך הלאה ולא הייתי מקדיש שיחה לעניין עם ילדים צעירים, אלא אם הילד עצמו שואל ומגלה סמני חרדה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית