אני צריך לתבוע את כל מי שטיפל בי

בן 24, אקדמאי. באפריל השנה, לפני יותר מחצי שנה התחלתי לפנות לפסיכיאטרים ולפסיכוטראפיסטים עקב חרדות שחויתי. 2 ! פסיכיאטרים שפניתי אליהם מיאנו לתת לי כדורים ושלחו אותי רק לייעוץ פסיכולוגי וזאת עשיתי. הפסיכוטראפיסטית שהייתי אצלה כמה חודשים כל הזמן החדירה לי שאני בסדר ומצוין ולא זקוק לכדורים והתחלתי גם להאמין לה. כשבוע לפני התקף פסיכוטי שעברתי היה לי איתה מיפגש שבו היא אמרה לי כמה המצב שצי מצוין ושאני אתחיל לחשוב שיצאתי ממצב קשה. הפסקתי להתראות איתה וקיבלתי מפסיכיאטר אחר תרופה בשם האלידול - יש לומר מעט מפחידה וגורמת לי לחוסר מנוחה שלא לומר היפר אקטיביות. הפסקתי לקחת אותה מיוזמתי ועתה אני די אובד עצות. מה בכלל עליי לעשות? ובמי לבטוח?

אנונימי, לא תמיד התקף פסיכוטי ניתן לניבוי, ככה שאי-אפשר להאשים בהכרח את אותה מטפלת. אם 2 פסיכיאטרים התרשמו שאין צורך בטיפול תרופתי, כנראה שזה היה נכון לתקופה ההיא. חבל שהפסקת לקחת את התרופה מיוזמתך - היה שווה לחזור לפסיכיאטר, שאולי היה מציע לך תרופה אחרת, שלא תגרום לחוסר מנוחה. אני לא יודעת כמה זמן לקחת את ההאלידול, אבל הרבה פעמים תופעות הלוואי של תרופות חולפות אחרי תקופה מסויימת. נשאלת גם השאלה, עד כמה אתה סובל באופן כללי, ואם לא שווה להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופה כאופציה לסבל היומיומי של החיים ללא התרופה. HERA.

אנונימי שלום המצב שנקלעת אליו אכן מתסכל כיוון שנפלת לבור שאף אחד לא הצליח לחזות שתיפול אליו. כנראה שמצבך לפני ההתקף הפסיכוטי היה כזה שלא היה כל כך פשוט להבין מה קורה לך. הרצון לתבוע את מטפליך נועד כדי לתת משמעות לסבל שעברת, אבל אני חושש שהוא לא יתקן דבר. גם ברמה הפרקטית אם 3 מטפלים שונים לא זיהו את מצבך הסיכוי לזכות בתביעה כזו הוא נמוך ביותר. אני חושב שכדאי לנתב את המאמצים לשיקום ולמניעת התדרדרות נוספת בעתיד. הטיפול הוא אינטראקציה בינך למטפל ואני מקווה שתמצא מישהו שתוכל להאמין בו למרות האכזבות הקודמות. בברכה ד"ר אורן קפלן