בגידה

שלום רב! מאז היותי ילדה ,אני יודעת כי אבי מנהל מערכות יחסים מחוץ למסגרת הנשואין.גם אחיי מודעים לעובדה זו.במשך שנים לא נקטנו עמדה או התערבנו,כדי לא לערער את היחסים בין ההורים.כמו כן לא ידענו אים אימנו יודעת ושותקת או,לא יודעת דבר.לאחרונה קיבלה אימי מספק שיחות טלפון שספרו לה על חיו הכפולים של אבי.אימי אשה שקטה עדינה ומופנמת קבלה קשה מאוד את הידיעה.היא בקשה מאתנו ילדיה להתערב ולשוחח עים אבא על הנושא.לטענתה השיחות בניהם לא הועילו ומצוקתה הנפשית גוברת מדי יום.עלי לציין כי הורי נשואים 39 שנים אנו כולנו בוגרים ובעלי משפחות .מבחינת נקיטת עמדה כולנו לצד אמא . מה עלינו לעשות. תודה.

מה היית עושה את, לו שמעת שבעלך בוגד בך? אימך בוגרת דייה להחליט אם להמשיך לחיות במערכת הזו או לא. היא אמורה לתת לעצמה את התשובות וגם את השאלות. אף אחד , פרט ליעוץ מקצועי, אם הוא מקובל על שני הצדדים, אינו אמור ורשאי להתערב ביניהם. אם נוח להשאר עם אדם כזה, שתשאר איתו ותשלם את המחיר. אם לא נוח לה, היא בטח יודעת מה עושים.. רבים לפניה כבר עשו זאת. גם אם אני נשמעת לך נחרצת, וקשוחה, קחי בחשבון שבנושא זה או אחר, יש להחליט לכאן או לכאן, או להחליט ........שלא להחליט.....כפי שעושה אמך, ועשיתי אני, (לא בגידה, סתם אלימות ), הרבה יותר נח לקטר ולא לעשות דבר. כולם מרחמים עלינו, עוזרים לנו, וכו.. אבל... אם היא מסוגלת לקבל גבר השב מאשה אחרת, אולי זה משרת אצלה צרכים נפשיים מסויימים. מי שאינה מוכנה לכך, פשוט עושה מעשה. נשמע פשוט, ? לא ....לא פשוט, ....אני שלחתי את בעלי למכבסה, אחרי 28 שנות נישואין. וזה לא קל. אבל, כמה זמן אפשר לחיות בהשפלה? שימי עצמך במקומה ושאלי את עצמך את אותה שאלה. שאלי אותה, את אימך , מה היתה מייעצת לחברתה הטובה ביותר במקרה דומה. בהצלללללללחה

לאימא של שלום, בנות - ללכת כבר אחרי הסטירה הראשונה!!! לאף אחד לא מגיע שיבזו אותו אז - קחו את הרגלים ולכו - אחר כך זה כבר יהיה יותר ויותר קשה!!! עדי

שלום לנוי! לדעתי עליכם, הילדים, מוטלת האחריות לעשות כמה שיותר מאמצים שהוריכם ייפרדו. לאמא שלך מגיע לפתוח בחיים חדשים, אפילו אם היא כבר לא בת 20. מה שהיה - היה. אבא שלך בטח אדם מאוד מגעיל (אל תיעלבי). הוא לא שווה שיזדקנו איתו. מה דעתך? לולה

לנוי שלום, אני, בניגוד לדעתה של לולה, לא חושבת שאתם הילדים צריכים להתערב. זה רק עושה יותר נזק. ז"א אתם כן, יכולים לחוות דיעה, להקשיב ולדבר איתה, אבל לא להחליט בשבילה. זו, דעתי, בכל אופן. עדי