זיכרונות העולים

חבר טוב שלי, עובר ימים קשים, והוא נפתח בפני ושיתף אותי בזיכרונות העבר שעלו אצלו בתקופה האחרונה. הוא ביקש שלא אספר לאף אחד וגם לא אברר מה כדאי לעשות הוא נזכר בדברים שעבר בעבר, מה שעשו לו ומה הוא עשה אני לא יודע אם כדאי שהוא יפתח את זה בפני הנוגעים בדבר שאולי אצלם לא עלו הזיכרונת אני לא יודע מה היא ההשפעה עליו היום בעיקבות זה וגם לא אים האנשים הקשורים לכך סובלים הוא לא מוכן לשמוע על עזרה מקצועית אני לא מרגיש בנוח לא לעשות כלום ולתת לדברים להישאר כפי שהם אני מרגיש שהוא תמיד היה עצור והיה בו כאב ומצד שני גם אגרסיה שלא הבנתי והיום הכל מתבהר לי ואני חושש שזה הזמן לעשות עם זה משהו העניין הוא שאני לא יודע איך מעורבים כאן כמה אנשים קרובים. ואני מבין את הרצון שלו להכניס שוב הכל עמוק עמוק פנימה וגם אני בפני עצמי לא ממש יודע מה לחשוב ואיך לסדר לי את הדברים

מודאג שלום רב הנסתר על הנגלה, לא כתבת בצורה ישירה במה דברים אמורים. השאלה מה אתה יכול לעשות מעבר להושטת יד ו"להיות שם" עבורו כעת. אם הוא מסרב לקבל עזרה מקצועית לא תוכל לקחת על עצמך את העיבוד הנפשי שהוא צריך לעשות. עצם היותך חברו הטוב בעת משבר חשוב מאוד. אל תיקח על עצמך אחריות לדברים שאינם בשליטתך. אולי בשלב מאוחר יותר הוא יוכל לפנות בכל זאת לקבל טיפול. אני מצרף קישור לשיטה פסיכולוגית חדשנית, EMDR, שמטרתה התמודדות עם זכרונות שעולים מתוך טראומות והתמודדויות עבר. http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על התגובה ואם הוא לא רק הקורבן? ואחרי שהיה קורבן, הפך אחרים לקרבן? מה אז? האם צריך לחכות עד שאם וביכלל הוא ירצה לגעת ולפתוח את הדברים האם ישנה חשיבות לכך או שאפשר לעזוב אותם כפי שהם?