הרגל מרגיז

שלום. בן זוגי (בן 26) הינו בעל הרגל שמרגיז אותי מאוד. לכולנו יש הרגלים מרגיזים, למשל: גם אני וגם הוא כוססים ציפורניים, או למשל: אני חייבת להירדם עם טלוויזיה. אך ההרגל שלו די דוחה. הוא נוהג לגרד פצעים שיש לו על הגוף, בין אם זה תוצאות של הגילוח או עקיצות על הגוף וכיוצ"ב. הוא מגרד אותם באופן שעושה לפצע רק רע, ואף עלול להשאיר צלקת. המצב שלו לא חולני והוא לא גורם לעצמו נזקים נוראיים, אלא זה פשוט די דוחה אותי ואני מניחה שגם אחרים אם הם שמו לב לזה. האם ישנם תרגילים שניתן לבצע על מנת להיפטר מזה ?(ניסיתי להזיז לו את היד כל פעם שהוא עושה זאת אבל לא תמיד אני לידו אז זה לא ממש עוזר). אלו שיטות אנו יכולים לנסות בעצמינו בלי עזרה של פסיכולוג התנהגותי על מנת להיפטר מהתופעה? בתודה מראש דנה

אני כל כך מבינה אותך ואני נימצאת באותה בעיה בעלי גם כן מפוצץ את הפצעים בגופו, הוא מגיע עד הגב, והוא לא רואה שהוא גורם נזקים, והפצעים מכערים את גופו כי הם כבר הופכים למוגלתיים. גם אני הערתי לו מס' פעמים ללא הועיל, והורדתי לו את היד. פעם ניסיתי לחטא את גבו באלכוהול, כדי שלא יצאו פצעים חדשים, אך ללא הועיל. הוא ממשיך עם ההתנהגות הדוחה הזאת. מה ניתן לעשות? האם זאת התנהגות כפייתית, אובססיבית? אודה לך גם כן על תשובתך - לי ולדנה.

דנה שלום מדובר בהתנהגות כפייתית בדומה לכסיסת ציפורניים ומריטת שיער. תופעות כאלו יכולות להיות עקשניות למדי ומאחר ואינן פוגעות בהכרח באיכות החיים אנשים לא הולכים לטפל בהם. בעיקרון טיפול התנהגותי עשוי לעזור, כמו כן שילוב היפנוזה. במקרים חריפים נדרש טיפול תרופתי נוגד חרדה שמינון מסויים שלו עוזר גם להתנהגויות כפייתיות. לבד אפשר לנסות ללמוד שיטות הרפיה למיניהן. בד"כ התגובה מתרחשת במצבי מתח, גם אם אינו מודע. ניתן לערוך יומן ולרשום בכל פעם שהגירוד מתחיל מה קרה באותו רגע. מודעות יכולה לעזור להתמודדות עם הבעיה שבסופו של דבר אינה התנהגותית בלבד אלא מהווה בד"כ תגובה לגורמים רגשיים או סגנון התמודדות עם מתח. בברכה ד"ר אורן קפלן