דיכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפני שבועיים התחלתי לשקוע יותר ויותר בעצמי, ולהעסיק את עצמי במחשבות על העבר. אני מודעת לעובדה אני פסימיסטית שרואה את ההווה ועבר בצורה הכי שחורה שאפשר, אבל הפסימיזם הזה הפעם קצת יותר שונה ממה שאני מרגישה בדר"כ. אני מרגישה שלא משנה כמה אני אצליח בחיים, עדיין אני אחשב בעיני עצמי כאפס. וזה אבסורד שהתחושה הזאת באה עכשיו, בדיוק אחרי הצלחתי להשיג השג בחיים (בקריירה), שכל כך רציתי. כמובן שזה לא אבסורד, שההרגשה באה דווקא עכשיו...........כמובן שההרגשה מעידה על ההערכה העצמית הנמוכה שלי...........אבל יותר מפעם, אני מרגישה שאין לי סיכוי נגד עצמי, ושהמשך החיים שלי זה רק עוד נסיונות "לשים רגל לעצמי"
אלינור שלום אני לא יודע אם מצבך הוא ממש דיכאון קליני, אבל ללא ספק יש מקום לטפל בתחושות הקשות של ערך עצמי נמוך ופסימיות. נבואה שמגשימה את עצמה היא הערכה שלילית שהכל לא יצליח, ובאופן לא מפתיע, באמת דברים לא מצליחים. את המעגל הסגור הזה כדאי לשנות. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולבדוק יותר לעומק את מקור התחושות והדרך לשינויין. בברכה ד"ר אורן קפלן