קנאה בבן זוג

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/11/2002 | 22:53 | מאת: סיגל

אני נשואה מס' חודשים ומכירה את בן זוגי כחמש שנים. לא שמדובר בבעל שכל היום מתעסק בנשים אחרות אבל אני חשה קנאה כאשר ידוע לי שהוא נמצא בחברת נשים אחרות. מידת האמון שלי בו היתה גבוהה עד כדי נאיביות, עד אשר גיליתי יום אחד שהוא משוטט באתרים פורנוגרפיים, דבר שמאד פגע בי. אציין שמאז ומעולם הייתי קנאית אבל בעקבות המקרה איבדתי את התמימות / האמון. אני מודעת לעובדה שהקנאה אינה תורמת למערכת היחסים, נהפוכו, היא יוצרת מריבות ואוירה לא נעימה. פעמים רבות אני משתדלת להדחיק זאת ולהתעלם ממצב מסוים אך אני חשה שאין זה בשליטתי, הדבר מכרסם בתוכי ולכן בסופו של דבר מתפרץ. מערכת היחסים בסה"כ טובה - אנחנו מאד אוהבים ותומכים אחד בשני, ואני זוכה ליחס יפה מצידו, אולם עצם המחשבה שהוא נמצא עם מישהי אחרת מטריפה אותי. ברור לי שחלק ניכר מהבעיה הוא אצלי ואני אשמח לדעת על דרכים לפתרון. משיחות עם חברות קרובות עולה שהתחושה משותפת וקיימת אצל כולן. עולות לי כמה תהיות: ממה זה נובע - האם איבדנו את האמון בגברים ? האם הדבר נובע מהשפעה של מה שאנחנו רואות ושומעות מסביבנו? (בגידות, פורנו, גרושים), האם זה בסדר שגברים נשענים על האימרה ש"ככה זה אצל גברים, גבר לעולם יסתכל על נשים אחרות וימשך אליהן"? החשש הוא גם מפני נשים שכן אנו מודעות לכך שיש לא מעט נשים שמפתות ומתגרות בגברים על אף שהם נמצאים בקשר. אני יודעת ששאלתי המון שאלות אך הנושא מאד מטריד אותי (ואת חברותיי). תודה מראש, סיגל

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2002 | 21:25 | מאת: ד"ר אורן קפלן

סיגל שלום אני לא חושב שאפשר להכליל את הנושא לכל המצבים. יש כאן את החלק שלך את החלק שלו, ובוודאי גם את המאפיינים הייחודיים של הזוגיות שלכם. אין הכרח שהקנאה עליה את מדברת עם חברותיך זהה אצל כולכן. הדרך הנכונה להתמודד עם הדבר היא לפתח מודעות אישית למקורות הקנאה. חשוב לברר היכן את דואגת על משהו שלא קשור למציאות והיכן את מזהה משהו שמפריע לך, לא בהכרח בגידה, אבל אולי משהו שקשור למערכת היחסים שלכם. ניתן גם לעבוד על העניין בדיאלוג זוגי, בין אם בשיחות בינכם או בטיפול זוגי. חשוב להבין שקנאה היא ביטוי לחרדה וזו יכולה לנבוע ממגוון דברים ומשילוב של כמה מרכיבים. כמו טיפול בכל חרדה צריך לטפל הן בגורמים הפנימיים והן ביציבות החיצונית, ולהיעזר לצורך כך באנשים הקרובים לך, ובמיוחד בבן זוגך. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית