תלישת ריסים וגבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 44 ומזה כעשרים שנה שאני תולשת את גבותיי ואת ריסיי. בתחילה זה היה מעט מאוד ועכשיו נוצר מצב שאין לי גבות בכלל. לפני כשנה עברתי טיפול בשיחות עם פסיכולוגית במקום מגוריי, והיא הפנתה אותי לפסיכאטר שנתן לי טיפול בסרוקט שעזר לי מאוד מבחינת הרגעות נפשית, אך גרם לנזקים אחרים כמו, חוסר ברצון לקיום יחסי מין, שינה מרובה, והדבר החשוב ביותר לא עזר לי בתלישת גבותיי. כרגע, אני במצב של חוסר רצון לפגוש באנשים כמו: ארועים משפחתיים, סיום קורסים של ילדיי בצבא ובבית ספר. נראה לי שהם מתביישים בי. אני לא מסוגלת לממן טיפול פסיכולוגי פרטי, ולכן נעזרתי בפסיכולוגית של העריה שיכול להיות שלא הייתה מי יודע מה. אני צריכה עזרה אנא עיזרו לי.
שושי שלום זו אכן בעיה עקשנית ולכן לא מפתיע אותי לשמוע שכבר 20 שנה אין שינוי. הכיוון של שילוב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי עשוי להתאים. ניתן להשתמש גם בהיפנוזה. בעיקרון את זקוקה לטיפול פסיכולוגי בגישה התנהגותית קוגניטיבית כדי להיפתר מהסימפטום. אם את גרה באזור המרכז נסי את המרפאה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ברמת חן השייכת לקופת החולים הכללית. אם זה לא מתאים התקשרי לצוות בריאות הנפש בקופת החולים אליה את שייכת ובררי מי נותן שם סוג כזה של טיפולים. את צריכה הרבה סבלנות ונכונות להשקיע מוטיבציה רבה בפתרון, אבל הוא אפשרי. תוכלי לקרוא עוד על התופעה בקישור http://www.geocities.com/naamaled/index.htm בברכה ד"ר אורן קפלן