טיפול פסיכולוגי או פסיכואנליזה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/10/2002 | 10:47 | מאת: מורן

שלום רב! אני בת 22. בעקבות חוסר ביטחון עצמי ומצב רוח מדוכדך פניתי לטיפול פרטי אצל עו"ס קלינית מורשית שעוסקת גם בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה. היא ניסתה לעודד אותי לעבור פסיכואנליזה אצלה, אך סרבתי. העדפתי את הטיפול הרגיל בשיחות פנים אל פנים. אני גם סובלת מבולמיה קלה ומחרדה כללית בחיי. כשהמליצה לי על תרופות בהתחלה סירבתי לקחת. לבסוף פניתי לפסיכיאטר שהיא הפנתה אותי אליו והוא אמר שאני יכולה לנסות פרוזק אבל לא חייבת... העדפתי להמנע מכך. בכל אופן, עמוק בפנים מצב רוחי אינו משתפר ואולי אף להיפך. איני מעוניינת כלל לעבור פסיכואנליזה. אני זקוקה לדבר פנים אל פנים (גם ככה אני מרגישה ש"לא רואים אותי"). המטפלת מצידה תמיד שואלת אותי האם אני חושבת על לשכב על הספה אצלה וכ'... אני לא חושבת על זה, אבל בכל פעם שהיא שואלת אני מרגישה שהיא רוצה בזה, כי זו השיטה היותר עדיפה בעיניה, כנראה... היא בעצמה מנסה לעלות את הנושא הזה- מדוע אני מתנגדת "לשכב על הספה". מה זה גורם לי להרגיש כשהיא מדברת על כך וכ'... בכל אופן, אני לא חושבת שזו הבעיה שבעקבותיה הגעתי אליה. יש לי תחושה שהיא מפספסת אותי. מה אפשר לעשות? אגב, האם טיפול פסיכולוגי ע"י פסיכולוג קליני שונה במשהו מהפסיכותרפיה שאני עוברת איתה? או שזה בדיוק אותו הדבר?

לקריאה נוספת והעמקה
30/10/2002 | 22:47 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מורן שלום פסיכואנליזה היא סוג של טיפול פסיכולוגי ואת צריכה באמת לעשות את מה שהכי טוב עבורך. לכל מטפל גישה טיפולית משלו ויתכן שהמטפלת שלך מציעה לך משהו כי היא מרגישה שהשיטה מתאימה לך. בכל מקרה, אם את מרגישה לא נוח כדאי שתאמרי זאת בצורה ישירה ותוכלו לדבר על הנושא. ההבדל בין פסיכולוג לעובד סוציאלי הוא בהגדרה פורמלית, בעיקר בראיה יותר ממוקדת פנים של פסיכולוגים וראיה יותר ממוקדת חברה של עובדים סוציאלים. עם זאת, הבדל פורמלי זה אינו חייב להיות נכון במקרה של מטפל כזה או אחר ולפי מה שאת מתארת את מטופלת אצל עו"ס שגישתה אנליטית. שום דבר אינו "אותו הדבר" אבל זה בוודאי שייך לאותה משפחה של גישה טיפולית של פסיכולוגים ועובדים סוציאלים רבים. בברכה ד"ר אורן קפלן

31/10/2002 | 18:01 | מאת: אחת

קראתי את דבריך, כמו גם את תגובתו הזהירה של אורן. ועניין אותי במיוחד לראות כיצד הוא יתייחס לדברים שהבאת. בוודאי שאם משהו אינו נוח לך, חשוב שתאמרי זאת ותתעקשי לעשות רק מה שנוח לך. אלא שיש במה שאת מספרת, ובפרט באופן בו את מסגננת את הדברים.. (ואולי את מודעת לכך ברמה זו או אחרת) משהו מדאיג, לדעתי. משהו בלחץ הזה שהיא מפעילה, ובפרט סביב ה-'לשכב על הספה'. אין לי המלצות עבורך, שכן ייתכן והיא מטפלת טובה, והכל בדמיוני/דמיונך (שכן בחרת להציג את הדברים באופן מאד מסויים..). ובכל זאת..? בהצלחה!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית