הפרעת קשב

הבן שלנו בגיל 4 ותמיד חששנו שיש לו "שובבות יתר". הדבר מתבטא בצעקות, התפרצויות זעם, הצקות לילדים אחרים ולאחים שלו, שימוש באלימות בכדי לפתור דברים וכדומה. בגיל 3 לקחנו אותו למרכז להתפתחות הילד לאבחון שיצא תקין. היום פנתה אלינו הגננת (גננת חדשה שלא יודעת על עברו)ומסרה לנו כי יש לילד הפרעות קשב וריכוז וכי הוא כל הזמן מפריע לילדים אחרים, לא מסוגל להתרכז במשחק אחד, מציק ונוהג באלימות. הגננת מסרה כי קשה לה להתמודד עימו וכי בכוונתה להביא תצפיתנית ממשרד החינוך שתנסה לאבחן את הבעיה. חשוב לציין כי הילד אינו מעוניין להקשיב לנו כאשר אנו מנסים לשוחח עימו על הבעיה. לעומת זאת בבית הילד מסוגל ליצפות המון זמן בטלויזיה וגם כאשר משחק במשחק מסוגל להתרכז בו זמן ממושך. חשוב לציין כי הילד הוא תאום וזו השנה הראשונה בה הפרדנו אותו מאחותו שהלכה לגן אחר. מבקש הכוונה ויעוץ.

יובל שלום צריך להבחין בין הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות שהיא בעיה מוגדרת וניתנת לאבחון, להתנהגות שובבה או חסרת גבולות שיכולה להיות נטייה או/ו תגובה למציאות מסויימת. בציבור הרחב נוטים פעמים רבות לייחס הפרעת קשב לילד שמגיב רגשית למשהו שמציק לו, ולהיפך, לא לאתר ילדים שיש להם בעיה אובייקטיבית של קשב ולחשוב שהילד סתם שובב. אבחון מסוג זה אינו תפקידה של תצפיתנית ממשרד החינוך, למרות שאינני רואה נזק בתהליך כזה. אני ממליץ לכם לפנות לאיש מקצוע שזו מומחיותו, פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים. בכל מקרה, יהיה האבחון אשר יהיה, נשמע לי שאתם יכולים להיעזר בייעוץ מפסיכולוג ילדים עם גישה לטיפול משפחתי בנושא ההתמודדות עם הילד. יתכן שזה יעבור עם הזמן, אבל לא כדאי לתת למזל לקבוע זאת, ויש דרכים להתמודד עם מצבים כאלה. בברכה ד"ר אורן קפלן