ילד להורים גרושים

נכדי בן ה-3 .מצד בני בן ה-32. הוא בן להורים גרושים.נמצא אצל שניהם במידה שווה. אבל ההבדלי התנהגות של האם והאב , הם הבדלים תהומיים. לדוגמא: האם מבולגנת ולא איכפת לה אם הילד אכל, התרחץ, קיבל את התרופה, וכו...... האב פדנט מקפיד על סדר , על מסגרת וכד.... שאלתי האם לא היה כדאי שהילד יופנה לטיפול פסיכולוגי , לעזור לו במיגוון השינויים שהוא חב? הילד מאד מופנם עם סביבה חיצונית ( חברים, גן. גננת) לא בבית של האם. ולא של האב.

צירל שלום אישית אינני תומך בטיפול פסיכולוגי לילדים כה צעירים. אני מעדיף בד"כ להפנות את ההורים לטיפול וייעוץ כיצד לנהוג בילד. אם הילד מראה סימני מצוקה אפשר לפנות לייעוץ בנושא. עצם העובדה שהוריו גרושים ושונים זה מזה אינו סיבה לטיפול פסיכולוגי. הטיפול לא ישנה את הסביבה החיצונית ואם בשלב זה אינו במצוקה מכך אין כל כך במה לטפל. אם ההורים מודעים ונכונים לעבור תהליך של טיפול וייעוץ בהחלט מומלץ שהם יפנו. דבר איתם וראה מה תגובתם. בברכה ד"ר אורן קפלן