חשוב - מה זה אומר כאשר אישה מתנהגת ככה - כנסו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/10/2002 | 14:23 | מאת: צחי

אני אכתוב כאן חלק מתופעות ההתנהגות שלה ותשתדלו לעזור (מי שמבין בתחום) לומר האם יש כאן בעיה שצריכה טיפול או הפניה לאיזה עזרה או לא. ואם כן אז באיזה סוג בעיה מדובר כאן לפי דעתכם. כל הפרטים מתייחסים לאותה אישה, וזה חשוב ביותר. כאשר משהו מפריע לה היא תשאר תקועה איתו ותטחן את הבעיה מרוב מחשבות וכתוצאה מכך היא לא תתפקד בבית או לא תעשה בצורה מוצלחת את הדברים הרגילים בחייה. היא יכולה לשאול את אותה שאלה 20 פעם כי היא טוענת שהתשובה שעונים לה היא שיקרית וזה לא מה שהיא רוצה לשמוע, ואם יפסיקו אותה באמצע השאלה אז היא תתחיל הכל מהתחלה. היא יכולה לשאול שאלה או להכנס לויכוח וכאשר השני יגיב (בצורה רגועה אפילו) או יאמר דבר שאינו לרוחה, היא פתאום תצרח עליו ותענה בצעקות או אפילו תסטור לו או תזרוק עליו חפצים. איימה כמה פעמים שהיא תתאבד אם החבר יעזוב אותה, ואיחלה לו שימות ולא יתחתן לעולם. כאשר היא נמצאת בצער רב, היא פשוט בוכה בכי הסטרי והרבה (כמו של ילדה קטנה) ובלי להתחשב בסביבה בה היא נמצאת, וכאשר מנסים להרגיעה היא לא נרגעת וממשיכה לבכות ולחזור פעם אחר פעם על המילים או על מקרה הצער שציער אותה וכל זה מבלי להסתכל על זה שמנסה להרגיע אותה, נראה כאילו היא מרחפת במקום אחר. כאשר היא עצבנית היא לא אוכלת ולמרות שמבקשים ממנה המון היא אומרת אני לא יכולה לאכול כאשר אני עצבנית מצד אחד היא נשארת יום שלם בלי לאכול !! מצד שני היא בוכה שהיא רעבה ומציקה לסביבה. שותפת ידיים יותר מידי הרבה ועם סבון בצורה מוגזמת לקחה בעבר כדורי ציפראמיל בהמלצת רופא מתקשרת להורים ולמשפחה על כל בעיה קטנה שיש לה לעיתים 10 פעמים ביום יש תקופות בהם היא מזניחה את הבית ולא אכפת לה אם הוא מלוכלך או לא יכולה לצעוק על מי שיגע לה בבגדים אבל היא לא תקפיד ככה על בגדי אחרים. יכולה לצעוק ולמנוע פיסית ממשהו ללכלך את השולחן (דוגמא בלבד) אבל היא לא מזדעזעת כאשר הבית שלה עם רצפה מלוכלכת כמה שבועות, השירותים ועוד דברים אחרים. יושבת הרבה במיטה וחושבת המון ולאחר מכן מתחילה לריב ולתחקר את אותו אחד שחשבה עליו. לא דייקנית בצורה זוועתית עד כדי שהיא נראית כשקרנית כרונית. עושה לפעמים שגיאות בחיים כמו של ילד קטן (כמו ללכת ברחוב בלי לשים לב וכמעט להדרס) חושבת כל היום שמשקרים אותה ובהתאם היא תוקפת ומתנהגת. קובעת דברים על סמך דמיון פרוע שלה בלבד, ופועלת בשטח כאילו נעשו כבר מעשים שדמיינה או חשבה. בשעת שיחה או ויכוח היא תתפרץ המון פעמים לשיחה בצעקות ותהרוס אותה בטענה שהשני משקר, ולמרות שמסבירים לה שלא ככה מתנהגים היא ממשיכה וחוזרת על זה עשרות פעמים. מרחמת המון על אבא שלה על שגרמה לו צער. טיפוס מאשים ביותר, בכל מה שקורה ובכל מריבה מאשימה את השני או מישהו אחר - העיקר שזה לא היא. למרות שבדרך כלל היא האשמה האמיתית או הגורם לבעיה. מבטיחה דברים ובדרך כלל לא מצליחה לעמוד בהם ולקיים אותם. כופה על האחר לא לעשות דברים כרצונו כי היא חוששת מה אחרים יגידו ויחשבו. מפרשת דברים שאמרו אנשים אחרים או שראתה, בצורה מעוותת ומסולפת בדרך כלל, לדוגמא: אם יוסי ידבר עם אמיר בשקט אז זה אומר לגביה שהם מדברים עליה רע ומתכננים שוד בנק... והיא תתנהג בהתאם - ממש ככה. קנאית לבן זוגה בצורה מטורפת עד כדי אלימות כלפיו והצמדות חונקת אל האובייקט שלה. וכל מבט שלו ברחוב על לוח מודעות הופך אצלה למריבה איומה על מבט שלו על בחורה. כופה את דעתה על האחר ואוסרת הרבה דברים המותרים בחיים בטענה שזה אסור וחמור. בעת ויכוח שהופך למריבה, אם מבקשים ממנה לעזוב את השטח או להפסיק להתווכח כי המצב מחמיר... וזה לא בריא למתוח את החבל יותר מידי, היא לא תעזוב את המקום אלא היא מסוגלת להשאר עוד כמה שעות !! לריב. אפילו שהשני שנדבר איתה כבר במצב של תשישות בגלל המצב. נעולה עם הדיעות שלה ולא מקבלת שינויים כי היא מאמינה שהיא צודקת. אלו הפרטים הידועים פחות או יותר (בטח שיש עוד יותר פרטים קטנים) מי שמבין בנושא מוזמן להביע בכנות את דעתו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2002 | 22:06 | מאת: ו.

צחי , כל מה שכתבת מוכר לי היטב , יש לי בן שאני חיה איתו בגיל 25 וכל הסימפטומים האלה שתארת חופפים את התנהגותו. הניקיונות קשורות להפרעת האו. ס. ד. של מחשבות אובסססיות טורדניות. וכל ההתנהגות שכתבת למעלה בהתחלה מיתקשרת עם, סכיזופרניה. זה שהיא תקועה במחשבות ושהיא שואלת שאלות כמה פעמים וזה שהיא לא רגועה בתשובה שהיא מקבלת או לא עומדת בהבטחות , זה לא באשמתה. צריכים להבין את התהליכים הקשים שהיא עוברת ולהיות הכי סבלניים שאפשר.(אני יודעת שזה מאד מאד מאד קשה). בני הסביר לי את מה שקורה לו.(הוא מאד איטלגנטי וחכם ) וממה זה נובע וביקש ממני עזרה -------בלכידת ---סיטואציות מביכות כאלה. הוא מאד מעוניין במציאות האמיתית .ולכן עושה הכל למצא אותה. ובזכיזופר/ בדרך כלל ישנם אמיתות שהן שגויות אך החולה בטוח באלף אחוזים שהם למעשה אמיתים. ועד שהוא ימצא אדם מהיימן ביותר שבו הוא יכול להיות בטוח איתו שיראה לו מציאות אחרת וטענה אחרת הגיונית יותר משלו. הוא לא יוכל להימלט מגורלו האכזר. כך בני נעזר עם המטפל שלו. קודם כל הוא הבין שיש מצב של קונפליקט פנימי אשר מביא לחרדה. כלומר כל המצב שתארת אותו הוא למעשה תגובה לחרדה. החרדה מביאה את הדחף הספונטני לידי פעילות לשם סיפוק הצורך. הצורך הוא מצב פיזיולוגי של מחסור והטרדה גופנית. והדחף הוא עוררות פסיכולוגית. הצורך -מגיע ראשון ואחריו הדחף -שמעורר לפעולה. לכן בכדי לעזור לה היא צריכה הדרכה וטיפול קוגנטיבי היתנהגותי שבו יטפלו והיא תשתף פעולה .בכדי לכוון את הדחף למצב נורמלי לסיטואציות בחיים. עושים זאת על ידי שינוי והקניית הרגלים חדשים . הרגלים חדשים יקבעו את עוצמת הפעולה ואת הכוונה שלהם. מטפל טוב שיעבוד איתה עם המון רוך והבנה כבוד והסבר פנים.יוכל לעזור המון. כי לאחר רכישת אמון ההשפעה שלו תעזור לה ,לעקור אמיתות וטיעונים לא רלוונטים שתקועים בראשה עמוק. כשאדם אחר יעיר לה על כך ,היא תעלב ותיפגע ותושפל עד כדי כך שתתבצר בתוך העמדה שלה ולא יעזור שום דבר. כמובן שטיפול תרופתי שעובד על הכימייה של המח כמו רצפטורים שאחראים על המחשבות הכפייתיות . כמו ריספרידל ,זיפרקסה ,וגאודון. וכן אפקסור. יעזור ויעשה חצי עבודה. אני והוא מתמודדים כבר המון שנים עם כל זה. מדהים איך תיארת את היתנהגות שלה ...זה מעיד על שימת לב מצידך לאורך זמן והכרות לעומק. איך אתה עומד בזה.? ואיזה רגשות יש לך אליה? ו.

25/10/2002 | 00:49 | מאת: צחי

ראי גם תשובה שכתבתי לד"ר אורן ראשית אני לא אומר שמדובר במקרה שלי אישית () דבר שני הוא שהאישה ממש מתנגדת ללכת לכל רופא או טיפול גם ביעוץ לשלום בית היא הרסה את הכל ולא היתה התקדמות החיים של אותו בחור איתה קשים מנשוא והוא מודה שלעיתים בה לו כבר להתחיל "להגן על עצמו" מפני כל הבלגן שנגרם לו וכמו שכתבת.. האישה משוכנעת שהיא ודאי צודקת וכל מה שהיא עושה זה תגובה טבעית ומגיע לו שיסבול ככה... ההורים שלה לא מבינים את הבחור שמתחנן שיעזרו לו ורק כועסים על הבלגן שיש בניהם שהם רבים כל הזמן היא לא נותנת סיכוי לבחור לחשוב אפילו על עזיבתה, כי אז היא תשאיר מכתב מפורט ולאחר שהיא תעשה את מה שהיא תעשה יבואו להאשים רק את הבחור היא מנתקת לבחור שיחות טלפון כאשר הוא מתקשר לבקש יעוץ על לעצמו כי היא מיד קובעת שהוא מדבר עליה וזה אסור לפי דעתה. לאחר מכן היא שוברת את מכשיר הטלפון על ידי זריקתו לרצפה ומיד מבקשת את הסלולרי של אותו בחור בכדי להתקשר שוב להוריה (כי הטלפון השבור מונח על הרצפה ואין לה מחשבה להרימו) הבחור עצמו מבולבל (דבר שלא היה לו לפני כן) לא יודע מה לעשות מרגיש לכוד וכשהוא זרק פעם מילה באוויר שהוא ילך למשטרה על זה שהיא מרביצה ומציקה לו - ישר האישה אמרה - אני יגיד להם שאתה התחלת והרבצת ראשון ואז אתה תעוף מהבית ותכנס לכלא. לבחור אין לאן ללכת והוא בבעיה קשה שנראית לו כעת ללא פתרון בריא והגיוני.

25/10/2002 | 00:07 | מאת: ד"ר אורן קפלן

צחי שלום בתיאור המורכב שכתבת יש הרבה דברים ואני לא חושב שאפשר לסכם הכל באבחנה. יש בווודאי הסטוריה אישית מאחורי התופעות הללו שלא התחילו אתמול. אם אותה אישה מודעת לבעיותיה רצוי להפנות אותה לייעוץ פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי כדי להיעזר. אם מדובר גם במערכת משפחתית מומלץ להיעזר גם במפגש טיפולי משפחתי כיוון שהחיים לא פשוטים ביחד בצורה הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

25/10/2002 | 00:36 | מאת: צחי

הוצע לה ללכת לפסיכולוג והיא צרחה על הבחור שלה ואמרה לו.. לך אתה אני בסדר גמור אתה הבעיה כאן היא מסרבת לכל טיפול וכשאותו בחור מנסה להתקשר בכדי לקבל עזרה לעצמו היא מנתקת לו את הטלפון ולאחר מכן חובטת בו עם הטלפון שעל השולחן ואותו בחור רוצה לצאת מהבית להתקשר מציבורי בחוץ והיא נצמדת אליו ויורדת איתו והולכת איתו צמוד ברחוב וממשיכה לריב איתו גם שמה רוב הפעמים היא לא מרשה לו לצאת מהבית להרגע בחוץ ואם הוא מתעקש לצאת כאשר המריבה כבר בת כמה שעות טובות אז ישר האישה נעמדת ונשענת על דלת הכניסה לבית ואומרת לו, אם תפתח את הדלת ותזיז אותי אני אתקשר למשטרה ואומר שדחפת והכית אותי וכמובן שעל כל תלונה של אישה אז הבחור יורחק מביתו לכמה ימים ויפתח לו תיק האישה מצדיקה את כל מעשיה בטענות מוזרות כמו ... שלא אמרו לה לילה טוב לפני השינה ולכן היא רבה אני חושב שקצת קשה לומר לילה טוב לאישה שרבה עם אותו בחור יום שלם במשך יותר משנה.. מה עושים ??????????????

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית