נטיה גנטית

שלום ! יש לי אחוזים מסוימים לדברי הרופאים 40% לחולות במחלה (או תופעה) שאמורה להפוך אותי מאדם לא מוגבל למוגבל. האם יש צורך בכלל לחשוב על זה כי יש סיכויים שלא יקרה לי כלום. השאלה נובעת מכך שלדעתי העבודה שאני עובדת היום לא תתאים לי במקרה והמחלה תתפרץ. האם יש ענין להכין את עצמי לדבר שאולי לא יקרה? ובמידה ויקרה יתכן שחשיבה ולמוד של תחום עבודה אחר היום שאני בריאה אכן תעזור לי בחיים. אני מסופקת מה דעתך? תודה מראש אנונימיצ

אנונימית שלום את לא יכולה להתעלם לחלוטין גם אם את רוצה. צריך ללמוד לחיות עם הידיעה הזו וכמובן לפתח חשיבה חיובית שהדברים יסתדרו. החרדה מפני העתיד קיימת ואי אפשר להתכחש לה. אולי כדאי דווקא לפתח כלים להתמודדות. פסיכולוגים רפואיים מתמחים בנושאים כאלה והייתי ממליץ לך לנסות ולפנות לטיפול אפילו למספר פגישות כדי להיערך להתמודדות הנפשית עם אי הוודאות. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום! ראשית תודה רבה על התשובה שמחזקת אותי שאין להתעלם מהמציאות שזה אולי יקרה ושאני חייבת לתת את הדעת על האולי.. אני מתמודדת לדעתי עם שני בעיות 1.הפחד וחןסר הוודאות להפוך מאדם רגיל למוגבל(אולי) ולהיות תלויה באנשים מבינה כספית ותעסוקתית ומתשובתך הבנתי שאין צורך להתעלם מזה לכן מאחר ויש לי עדין מרץ אני צריכה לחשוב על שלוב של לימודים בתחום עבודה נוסף למקרה הצורך(מה שמצריך ממני השקעה כספית שלמרות הספק היא שווה כי אני נהנית ללמוד דברים חדשים)ע"מ שלא אהיה תלויה באחרים. (עם בעיה זו אני מסוגלת להתמודד ולהנות ממנה) 2.מה שקשה לי יותר מכל מכל זה היחס של החברה הקרובה הסובבת אותי הקרובים ובעיקר הורי. הם אינם מוכנים לקבל אפילו לרגע אחד שמשהוא יכול להשתנות אצלי, למרות דברי הרופאים. לטענת הורי מאחר והרופאים טוענים" שאין להם מספיק מידע מדויק ,עקב נדירות המחלה אבל במצבי יש לי סיכויים גבוהים לחלות", אין להתיחס לדברי הרופאים ברצינות כי להרופאים אין מספיק מידע. לדעתי ההורים שלי מתעלמים מהמציאות כי קשה להם להשלים אם המציאות. הבעיה שהתנהגותם מקשה עלי כי אני לא מסוגלת לדבר עם האנשים שאני הכי אוהבת ולשתף ולהתיעץ אתם כמו שאני עושה בכל מקרה אחר.(ואני מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד לבד) אני לא רוצה לשתף חברות בדבר מחלתי , כי אין לי חשק לסתם רכילות וסתיגמה. אני מרגישה שבמקום להתמודד עם המחלה שלי אני צריכה להתמודד עם החברה הסובבת אותי וזה קשה לי יותר מכל מחלה.(וחבל שאני צריכה להשקיע את הכוחות שלי בדברים שכאלה) במידה ואני צריכה לפנות לפסיכולוג רפואי מאחר ואני לא מתמצאת בנושא אולי תוכל בבקה להפנות אותי היכן אני אמורה להתענין ולמי לפנות .(אין לי את מי לשאול) תודה על התשובה שכבר שלחת לי ותודה מראש על התשובה שתענה לי אנונימית