התחלת טיפול-דחוף!!!!!

אני סובל כשנה מדיכאון נוראי(אני יודע שזה דיכאון ע"ס שאלון וקריאה דרך האינטרנט לא ביקרתי אצל פסיכולוג בעבר) המצב שלי רק מידרדר ואני לא יכול לסבול יותר אני מוכרח לפנות לטיפול, כיצד אני עושה זאת מה התהליך אני מוכרח מישהו/י שיעזור לי אחרת ארגיש ששום דבר בעולם לא ירפא אותי כיצד אבחר במישהו/י המתאים?

גדי, ההחלטה לפנות לטיפול מעידה על הרצון לשנות, וזה טוב. איך מתחילים? שאלה טובה. מטפל אפשר לבחור ע"י חיפוש בדפי זהב, קבלת המלצות מחברים, פניה דרך קופ"ח או פניה לשירות הציבורי. אי-אפשר להגיד מראש, שאכן הפניה הראשונה היא זו שתוביל לדרך המלך. צריכה להיווצר כימיה בינך לבין המטפל. אתה צריך לבדוק את הפן הכלכלי, שעלה פה הרבה לאחרונה. היחידים שמורשים לעסוק בתחום, מטעם משרד הבריאות, הם פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועוס"ים קליניים. HERA.

גדי שלום לפני שנתיים וחצי תקף אותי גל של דיכאון שהיה מלווה בסבל איום חולשה פיזית ובפעם הראשונה והיחידה הרגשתי חסר ישע בעיני עצמי. תוך שבועיים מפריצת הגל הדיכאוני פניתי לפסיכיאטר והתחלתי טיפול תרופתי. תוך חודשיים התאוששתי ובמשך שנה נעלמו התסמינים הדיכאונים באופן הדרגתי. צברתי ניסיון בשנתיים וחצי וזה מה שיש לי לאמר לך. 1. הכתובת הראשונה והיחידה הפוטנציאלית לפנייתך היא פסיכיאטר במסגרת קופת החולים . פניה לפסיכולוג גם במסגרת פרטית וגם במסגרת קופת חולים עלולה להיות בזבוז זמן כי לפסיכולוג אין רשות לרשום מירשמים וטיפול פסיכולוגי לבדו לא יכול להיות אפקטיבי במקרה של סבל נפשי קשה. 2. את האפשרות לפניה לפסיכיאטר או לגורם מאבחן אחר את צריכה לברר עם רופא המשפחה שלך. 3. באירוע דיכאוני יש מקום למספר מצומצם של שיחות עם פסיכולוג או עובד סוציאלי בתחילת האירוע הדיכאוני. 4. טיפול יסודי ומעמיק בשיחות שכרוך בהתמודדות לא פשוטה אפשר להתחיל בהרבה מקרים של דיכאון רק כאשר משתחררים מהדיכאון שלפעמים זה שנה אחרי שהארוע הדיכאוני פרץ. 5. חשוב להדגיש שמהות הטיפול היא לא רק התרופות אלא ליווי של איש מקצוע שעוקב אחרי המצב הריגשי של המטופל. 6. ישנו מיתוס שמי שזקוק לטיפול תרופתי מתמודד עם בעיות קשות יותר ממי שנזקק לטיפול בשיחות זהו מיתוס שאין לו אחיזה במציאות. יש הרבה מאוד מקרים של אנשים שהמענה שלהם הוא בטיפול שיחתי אבל בעיותיהם קשות בהרבה מאנשים שמספיק להם טיפול תרופתי בהצלחה שאול

גדי שלום קיבלת עצות רבות ומועילות. בשלב ראשון החלט האם אתה רוצה טיפול בשירות הציבורי או באופן פרטי. במידה ומדובר בדיכאון סביר להניח שתצטרך גם טיפול תרופתי אותו מקבלים ע"י רופא פסיכיאטר, אך גם במצב זה חשוב להיות במקביל במסגרת פסיכולוגית של שיחות כדי להבין את מקור הדיכאון והדרכים להתמודד בהמשך עם החיים. העצה החשובה ביותר לא להמתין ולפנות מייד לטיפול. לא מדובר בפתרונות קסם ומדובר בתהליך שלוקח זמן. חבל על כל רגע שאתה סובל. בברכה ד"ר אורן קפלן

ראשית אני מודה לך ד"ר ולאנשים הנפלאים על ההתייחסות. העניין הוא שהסיבה לדיכאון ידועה אני עדיין מאוהב במישהי שאיתה הייתי שנים, למרות שאני מודע לכך שזה לא יחזור אני לא יכול להתגבר על זה, אף פעם לא האמנתי שאני יכול ליפול כך אף פעם לא חשבתי שאפשר להגיע כ"כ למטה ממש אין יותר טעם לכלום. האם מומלץ שאפנה ישר לפסיכיאטר כיון שמצבי חמור ביותר (אני די חושש מזה, ייתכן בגלל הסטיגמות של מי שפונה לפסיכיאטר ואני מקווה שאתבדה, אני בסה"כ בנאדם שהיה כ"כ מאושר ויציב כך שאני חושש שאם אגש לפסיכיאטר זה יגרום לי לחשוב שמשהו לא בסדר איתי בעייה של מישהו לא נורמלי(ואני מצטער אם אני פוגע במישהו במחשבות אלו) של מישהו שלעולם לא יהיה יציב ,תוית שתדבק בו לעולם מישהו שהחברה רואה בו כחולה נפש( סליחה על הבורות אבל לפחות כך אני רואה זאת) . לסיכום אני מוכן לעשות הכל רק כדי לצאת מהמצב הנוראי הזה אולם אני נורא חושש מהסטיגמה שתדבק בי כאשר אפנה לטיפול( זה נשמע הרבה פחות נורא לגשת לפסיכולוג מאשר לקחת תרופות ולגשת לפסיכיאטר) אבל נראה לי שלא יהיה מנוס מלגשת לטיפול הקיצוני ביותר, אם רק תוכלו לגרום לי להבין שזה לא כ"כ נורא לגשת לפסיכיאטר אודה לכם כ"כ.