הפרעת קשב וריכוז

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/10/2002 | 11:00 | מאת: א

שלום בני הבכור בן 8.5 אובחן בכיתה א כסובל מבפרעת קשב וריכוז. ביצענו בדיקות רבות ושונות אשר כללו נויירולוג ומעקב צמוד של רופאת התפתחות. כמו כן שיחות ואיבחון על ידי פסיכולוג. במבחנים אשר עבר בהיותו בן 6 אובחן כבעל I.Q. של למעלה מ150 . ויכולת חשיבה מופשטת גבוהה ביותר. כיום הילד בכיתה ד' ( צעיר לגילו) אך אינו מתקשה בחומר הנלמד וניראה כי אינו משקיע מאמץ רב בהבנת החומר הנילמד. פותר בקלות תרגילי חשבון מורכבים. אך יחד עם זאת מדווחות המורות על קושי בריכוז וביצוע משימות בכיתה(מוסח ביתר קלות). ומבקשות התערבות חיצונית( ריטלין) דבר אשר התנגדנו לו לאורך כל הדרך. ביקשנו להעניק לו כלים להתמודד עם הפרעה זו. את המחיר "משלם" הילד בצד החברתי והרגשי כאשר מתקשה הוא לפענח סיטואציות חברתיות כגון טוב לב או רוע . הילד סובל מדימוי עצמי נמוך שלדעתנו כהורים דרך האדרת שמו בעיני עצמו תפתור חלק גדול מהבעיה. אשמח לשמוע עצות. תודה א.

14/10/2002 | 01:23 | מאת: ד"ר אורן קפלן

א שלום אני לא חושב שיש עיצה אחת שמתאימה לכולם. אני מציע שתפנו לייעוץ הורים אצל פסיכולוג ילדים שיכיר אתכם ואת הילד מקרוב ויוכל לתת לכם עצות וליווי מקצועי. נושא הריטלין שנוי במחלוקת. אישית אני חושב שמגזימים בהתנגדות לו ובמידה ויש הפרעת קשב מאובחנת וקשיי הסתגלות ממשיים בבית הספר השימוש בתרופה עשוי להיות מועיל. הנזק החברתי ובדימוי בעצמי לא פחות מזיק ואם אפשר למנוע אותו בלי מחיר יקר מדי זה דבר שצריך לבדוק. בכל מקרה, ייעוץ בנושא צריך לקבל מפסיכיאטר ילדים שמכיר היטב את הילד והמצב. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית