..

לא בטוחה למה אני כותבת אולי בגלל שאני מרגישה שאני משתגעת השתיקה הזאת יכולה לפעמים להקל יכולה לפעמים להמית. ואני מתה. כל כך מתה בפנים שזה מפחיד אותי. חוסר היכולת לדבר חוסר היכולת לעשות והכתיבה, שפעם באה כל כך בקלות, היום היא מכאיבה. וכואב לי. שורף לי בנשמה. ואני מקיאה וצמה ומקיאה והכל מסתחרר. ההקאות הפכו משלוש ביום לעשר ביום וזה מה שנותר לי זה מה שממלא, את הכלום הזה זה מה שמחליף את הכאב. וכל דבר שהיה פעם טוב כבר אין לו משמעות אין לחיים משמעות אין לי משמעות אין לי רצון יותר לחיות. כבר לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה :(

ענבר שלום כפי שכבר כתבתי פעם, אני לא בטוח שאת יכולה לבד. לפחות לא עכשיו. אנא פני לטיפול. ההמתנה לא משפרת דבר. אורן