RE: אמא רעה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ביתי בת 4 וכשאני נאלצת לכעוס עליה היא תמיד עונה לי בכעס וצעקת עלי "די, די.. אומרת לי אמא אני לא אוהבת אותך!! מה עונים?, יכול להיות שבאמת כך היא מרגישה? או שזה ביטוי לכעס שלה, היא הרבה פעמים שואלת אותי סתם, אמא את כועסת ? אולי אני כועסת עליה יותר מדי? אולי אני עושה לה נזק , פגיעה בבטחון עצמי או ערך עצמי? איך אני אדע שאני פועלת נכון כשהיא לא עושה מה שמבקשים ממנה כמו לאסוף צעצועים, להתקלח וכ'... אז לא לכעוס? אני כבר מבולבלת וחסרת אונים מצד אחד רוצה לחנך ולשים גבולות ומצד שני מרגישה שהכעסים שלי ממש פוגעים בה, בנפש מה עונים לילדה שאומרת לאמא אני לא אוהבת אותך או אני יעבור דירה ולא יקח אותך זה נשמע גרוע אולי אני אמא רעה? מה עושים? יש לציין כי מעולם לא הכתי אותה אני לא מאמינה שניתן לחנך עם מכות אני כן דואגת לה ורוצה שיהיה לה רק טוב אני מפחדת שמהמשפטים האלה עוד תחשוב שאני מתעללת בה..רגע אולי אני כן מתעללת בכעסים ובצעקות שלי? אנא עזור לי.
אמא יקרה. עד שיענה לך פה המומחה אני מרגישה חובה להרגיע אותך ולכתוב לך שאנחנו כולנו ההורים באותה סירה. נתקלים באותן בעיות של השמת גבולות, לבטים לגבי החינוך וכו' שלא תחשבי לרגע שמשהו אצלך לא בסדר. טוב שאת מתייעצת ומנסיוני פה תקבלי בטח כמה טיפים טובים אבל חשוב לי שתדעי שכולנו לפעמים מאבדים עשתונות במסע ההורות הארוך. הכנסי ב"תפוז" לפורומים של הורים לגילאים שונים ותזכי לאוזן קשובה ולעזרה מבעלי נסיון. אין לי שמץ של ספק שאת אוהבת את ביתך. שיהיה בהצלחה.
שלום אני מסכים עם התגובה של אמא אדמה. את מתמודדת עם שאלות טבעיות שעולות אצל הורים רבים, ושבאופן טבעי גם אין עליהן ממש תשובה. ילדים צעירים אינם שמים מחסומים לדבריהם כפי שמבוגרים נוהגים לעשות ולכן כעסם יוצא בצורה אימפולסיבית ופוגעת לעיתים. זה טבעי שאת תכעסי עליה ותציבי גבולות, וזה טבעי שהיא לא תהיה מאושרת מזה. אחד מהפסיכולוגים הגדולים של המאה וויניקוט אמר שהורה חייב לגרום תסכול לילדו אחרת הילד לא יידע לעולם להתמודד עם תסכול. לא צריך להכעיס את הילד בכוונה, אבל אם זה חלק מהחינוך והגבולות זה בסדר גמור. וויניקוט דיבר על "אם טובה דיה" כלומר, לא אם מושלמת אלא טובה במידה סבירה. המינון הסביר הוא המפתח להתפתחות תקינה. ובכל זאת, אם את מתמודדת עם שאלות ותרחישים שפוגעים בבטחונך, תוכלי לפנות לייעוץ קצר אצל פסיכולוג ילדים או מטפל משפחתי. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
