שברון לב....

שלום.. אני בן 22, ואני וחברתי נפרדנו לפני כמה חודשים..לאחר שהיה לה קשה לגור אצלי (אנחנו גרים בערים רחוקות אחת מהשניה).. היא הייתה חברתי ואהבתי הראשונה לתקופה ארוכה, והאמת שכשהייתי איתה לא הערכתי מספיק את הקשר, וכאילו כל הזמן ראיתי שבטח ניפרד ואז אטוס לחול בילעדיה....(הרגשתי שבגלל שהיא אהבתי הראשונה, זה חייב להגמר).. אבל כשנפרדנו, הלב נשבר לגמרי, ואני לא מצליח להתגבר.. לדעתי היא הכי יפה בעולם, הכי חמודה, הכי מתוקה, היא פשוט הכי!!.. אנחנו לא ממש בקשר, והיום דברתי איתה והבנתי שיש לה משהו אחר שהיא יוצאת איתו.. אני לא מצליח להפסיק לבכות, וכבר 4 חודשים אני סובל.. אני בקושי יוצא, ושאני יוצא אני רק רואה כמה היא חסרה לי כל הזמן.. איך אני יכול להתגבר על המצב?? אני מרגיש שהיא האחת והיחידה.. ממש קשה לי להמשיך ככה... מבקש עזרה דחוף..

ל שלום לשאלתך מספר היבטים. ברמה הפרקטית תוכל בכל זאת לנסות לפגוש אותה ולבדוק האם היא באמת לא פנויה אליך. עם זאת נדרשת פה גם חשיבה. מרחוק היא נראית לך כדבר הבלתי מושג החשוב ביותר בעולם. השאלה האם זו באמת היא או שדמותה הפכה למשהו שמיצג עבורך דבר משמעותי, אבל שזו כבר לא היא באופן אישי, ואולי אתה כן פנוי לקשרים אחרים. עד שלא תתחיל לצאת ולבדוק מה קורה בחוץ לא תוכל לדעת זאת. תכננת טיסה לחו"ל, נסה אולי ליישם את התוכנית שלך. כשמאבדים קשר יש תהליך אבל ואתה חווה אותו בצורה חזקה, אולילראשונה בחייך. תן לעצמך את הזמן להתאושש ואל תאיץ בתהליך. הכאב ילך ויתעמעם עם הזמן ובוודאי תכיר ותפגוש בנות זוג אחרות. לא ציינת זאת במפורש, אבל במידה ואתה חווה פגיעה משמעותית בתפקודך היומיומי יתכן שאתה זקוק לייעוץ מקצועי ובמידה וזה המצב לא הייתי מסתפק בהתמודדות האישית עם המצב. בברכה ד"ר אורן קפלן

ראשית כל תודה!!! דבר שני, יש לה משהו, אינני צריך להפיגש איתה בשביל לדעת, זה בטוח...דבר שני אני לא בטוח שהיא הייתה רוצה להפגש איתי.. אני מרגיש שהיא האחת והיחידה, אך איך אוכל לדעת אם אני פנוי לקשרים חדשים? כאשר אני יוצא אני רק מבין כמה היא חסרה לי, אף אחת אחרת לא מעניינת אותי.. איך אני יכול לאהוב משהי חדשה כאשר אני מאוהב בה? אני רוצה לטוס לחו"ל אך אני לא יודע אם אוכל.. אני רוצה לנסוע איתה וברור כי יהיה לי קשה לשכנע אותה לטוס איתי (אני מנסה לא לאבד תקווה).. אני לא יודע אם אוכל לטוס בלעדיה, אניח לא רוצה לחושב עליה שם כל הזמן ולא להנות מאף רגע.. אורמים שהזמן ירפא את הכאב, כבר 4 חודשים עברו, ועדיין קשה לי.. ושוב, תודה רבה על תשובתך...