הרופא לב יקרא לי לשיחה ואני מה זה פוחד..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/09/2002 | 14:28 | מאת: ישראל מחדרה23

היום הייתי אצל הרופא לב ועשיתי בדיקת אקו לב.. בדיקת אולטארסונד של הלב... זה בעקבות זה שלפעמים אני סובל מכאבי לחץ בחזה וקשיי נשימה קלים עד בינוניים אני לא יודע אם זה בגלל המצב הנפשי החרדתי שאני מצוי בו או בגלל משהו תורשתי (חלילה-מקווה שלא) ש"ירשתי" מאמא שלי שנפטרה לפני שנה ו3 חודשים מדום לב וכל חייה סבלה מבעיות לב ולקחה איזה 10 כדורים ביום...גם היא לקחה כדורי הרגעה ...וגם לבריאות הלב אחרי הבדיקה ניסיתי לשאול :דוקטור מה ההערכה הראשונית?..יש משהו מסוכן?.. אבל הוא דחף אותי החוצה...נורא נבהלתי....(אני מקווה שהוא דחף אותי החוצה בגלל שהיו עוד אנשים אחריי)... אמר לי :זה לא לפה! אני אזמין אותך לשיחה... ומאז אני לא יכול להירגע...אני כותב עכשיו וזה מרגיע אותי...לפחות שם ..מעבר לכמה מסכים מאחורי קווי טלפון ישנם אנשים שינסו לעודד אותי חלקכם הגדול אני פשוט מרגיש כאילו עוטפים אותי בחיבוק חם....שאני כותב עכשיו אני מרגיש שיש לי כמו דמעות בעיניים ... בוכה אבל לא בוכה... יש לאימרה הזו "אני אזמין אותך לשיחה בקרוב" 2 צדדים...יכול להיות חיובי (כמה שאפשר לקרוא לזה כך) וגם שלילי חלילה אני חושב שחייב להיות משהו אחרת הוא היה אומר לי : זה רק נפשי..מכירים אותך...תהיה רגוע...ותטייל הרבה. המחשבות שלי לגביי חיובי: אולי הוא יגיד...יש לך משהו אבל קל..אתה יכול לחיות עם זה...רק אל תתתאמץ מאמץ פיזי...ותיקח כדורים לבריאות הלב לזה אני הכי מקווה... ואל תהיה כל הזמן לחוץ...ואל תהיה במתח ותצא ותטייל... וגם אם היה משהו קטלני/מסוכן הוא ישר היה נותן לי טופס 17 ..עם הפנייה לבית חולים (חלילה חלילה) המחשבות שלי לגביי שלילי: אני שמעתי אותו אומר למישהי שעבדה איתו ושמה את הנתונים: לא רואים טוב....איין ראייה ברורה אני יודע שקיימת בדיקה של החדרת צינורית עם מצלמה לתוך הפה והגרון ועד ללב אני מה זה חרד מיזה אני פוחד שאחנק...אני לא רגיל לדברים כאלה...אני צריך יד תומכת ורכה כדי לעבור דבר כזה ואמא שלי איננה......מי ישטוף את הבכי שלי שאשמע שאני צריך לעשות את זה..... נראה לי שאני אסרב...אני פשוט לא יכול...מת מפחד..פשוט ככה יש לי 2 קרובי משפחה שיש להם קוצב לב... זה מכשיר שעוזר ללב לתת ביפים...כלומר לסדר את קצב דפיקות הלב.... אני חושש שמא יגיד לי : אתה צריך גם אחד אם לא אתה מת תוך כמה שנים.... בשביל זה צריך לפתוח את החזה וזה נורא מפחיד אותי אלוהים למה?.. למה זה מגיע לי?... במקום חיים רק דמעות ופחד רק לפני כמה ימים איחלתי לעצמי פה להידרס.... פתאום שיש משהו אמיתי שמאיים עליי אני נבהל ולא רוצה.....להיפגע... המסקנה שלי האישית לגביי: אני כן רוצה לחיות אבל לא בתור מת חיי כמו שאני חי עד עכשיו.... כלומר : לא רק לעבוד ולחזור הבייתה לישון לטייל, לפגוש חברים , להרגיש אהבה סוף סוף...לצאת...לראות עולם לקנות לעצמי סוף סוף מישקפי שמש...עד עכשיו הבתיישתי ללכת שלא יצחקו עליי אלו שמכירים אותי מהילדות ..שהכירו אותי בתור נחנח/חנון, לשים פס על העולם ....להרגיש חופשי... פתאום שמשהו כזה מאיים עליי ...המצב הכלכלי לא במחשבות שלי בכלל..העיקר תהייה בריא ישראל אבל הבעייה שאני משתדל לפעמים כן לטייל .... אבל אני רואה את כל היופי שבחוץ ואני כזה מכוער נשים יפות ...כל כך הרבה מסתכלות על תכשיטים בחלונות הראווה , למה את כולם מעניין רק היופי החיצוני?... למה כולם כל הזמן משקיעים את עצמם בלהיות "שווים" רק תכשיטים ובגדים מעניינים אותם.... למה אף אחג לא רואה את הפחד בעיניים שלי... ואני יודע שאף אחת מהן לא תהיה שלי אז שיתנו לי לילה אחד איתן.. לילה של נחמה וחיזוק...אבל איין אבל איין אבל איין! אני רוצה לחיות...אני צריך כנראה לחכות כמה ימים שאני אקבל תור בטלפון לשיחה אצל הרופא לב שלי ואני מקווה שלא יהיה שם משהו שבגללו אני אתפרץ בבכי מרוב פחד אנא חיבקו אותי אנא תנו אהבה כי אתם היחידים שם ברשת אני אתקשר היום יותר מאוחר לעזרה ראשונית נפשית עד עכשיו היה שם תפוס

10/09/2002 | 18:15 | מאת: גיל

אין לך סיבה לפחד: אם הייתה לך בעיה כלשהי היו לא היו נותנים לך ללכת הביתה וישר היו מטפלים בך. גם אם יש לך בעיה - היום אפשר לטפל במרבית הבעיות בלב בהצלחה גבוהה. מה שהיום יכולים לעשות לא יכלו לפני שנה ובטח לא לפני 3 וחמש שנים. אז אל תדאג. גיל

10/09/2002 | 20:47 | מאת: לילך

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך. גם לי קורה לפעמים שאני מסתכלת על העולם ואומרת- למה כולם כל כך ריקניים? איך הם ממשיכים בסדר היום שלהם כשלי כל כך כואב? הם לא הולכים למות הם לא חושבים תמיד- "אני חולה או לא? אני אחיה לראות את המחר או שאלה הפרצופים האחרונים שאני אראה בחיי?" כשאני חושבת על זה פשוט בא לי להרוג את כל העולם, לקחת את כולם איתי, למה שהם ימשיכו לחיות אחרי?? כל מה שיש לי להגיד לך זה שלא תחשוב על זה בינתיים, אם זה היה באמת חמור היו מפנים אותך לבית חולים או משהו. תדמיין את עצמך בעוד שבוע, נזכר באיזה משבר היית היום, צוחק על זה. בינתיים תתנחם בזה שאתה לא היחיד שחושש תמיד ממוות, ויש עוד הרבה אנשים במשברים בדיוק כמוך, מקווה שזה יעזור ושהכל יהיה בסדר!

14/09/2002 | 02:54 | מאת: ישראל מחדרה23

לילך אני כל כך נפעם מהתרגשות ממה שכתבת! פשוט 1000000 תודות על החיזוק הזה הייתי צריך את זה כל משפט זהב ספרי לי בבקשה ממה את סובלת אני מעוניין לשמוע גמר חתימה טובה ישראל המרגיש מחוזק שיש עוד אנשים שחושבים ומרגישים כמוני

10/09/2002 | 21:43 | מאת: מיקה

ישראל שלום! למה לעייף את עצמך במחשבות?למרות שאני יכולה להבין את הבלגן שאתה נמצא בו,תנסה להעסיק עצמך פה במחשב או בחוץ,סרטים טלויזיה וכ.... אם היה לך משהו קטלני היית מופנה למיון . יכול להיות שהרופא רוצה להסביר לך בצורה יסודית מה יש לך,לטוב ולרע.וגם אם זה כלום וזה רק נפשי הוא בטח לא יכול לומר לך את זה בשתי דקות.לא כל האנשים מקבלים את העובדה שיש להם בעיה נפשית שמשפיעה להם על הלב בצורה רגועה.בכל מקרה,רופא אחראי חייב לדבר איתך ברצינות אחרי כל הבדיקות שעשית,ודאגת ולתת לך תמונת מצב יסודית.מה בדיוק הוא יגיד לך אי אפשר לדעת. אבל אתה סובל סתם.... מה קורה עם ההפנייה לפסיכולוגית?ביררת? אני יכולה לומר לך שיש 2 דרכים שאני מכירה: דרך1,זה כאשר הרופאה מפנה אותך למרפאה לבריאות הנפש הקרובה אליך ואתה מקבל טיפול נפשי קבוע חינם או בתשלום מש קטן ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר. הבעיה היא שהתורים לפעמים ארוכים ושלא תמיד הרופאים ממהרים להפנות אנשים לשם ,למרות שבמקרה המשפחתי שלך והתרופות שאתה כבר לוקח מן הסתם אתה זכאי לקבל טיפול כזה-אבל צריך לברר עם רופאת המשפחהץ אפשרות2 היא-שאתה פותח את ספר הרופאים המומחים של קופ"ח כללית ומתקשר על דעת עצמך לאחד או אחת מהפסיכולוגים הרשומים שם שעובדים עם קופ"ח.אתה בוחר למי להגיע מתוך הרשימה והסכום הוא ממש קטן-90 ש"ח לפגישה,בלי תורים ובלי כלום.ואתה יכול לבחור למי ללכת,לבן או בת,או להחליף עד שתמצא מישהו חם ואנושי שתוכל להתחבר אליווזה אולי נראה הרבה, כסף,אבל יחסית לטיפולים פרטיים זה לא המון וזה שווה. ישראל,אל תעבור את כל מה שאתה עובר לבד.נכון אנחנו פה איתך,אבל בכל זאת,אתה צריך מישהו מקצועי שיעמוד מולך ויתמוך בך ויכוון אותך. נשיקות מיקה

10/09/2002 | 23:39 | מאת: מישהוו

אהבתי את התגובה שלך. את לא יודעת כמה היא עוזרת (אני משוכנע)במיוחד הנשיקה בסוף. אני לא ציני!!!!!!!

14/09/2002 | 02:52 | מאת: ישראל מחדרה23

למיקה תודה רבה על כל המידע איין לי כסף לפסיכ' פרטי פשוט איין לי יש לי שיחה שבועית עם העו"ס שלי וחץ מיזה לא רוצים לתת לי יותר מקסימום במצב מצוקה אני מתקשר לער"ן זה רק שיחת טלפון אני מודה לך על כל מה שאת כותבת נשיקות וגמר חתימה טובה...

10/09/2002 | 23:34 | מאת: adi

שנה טובה: גם אני עברתי בירור לבבי (כי אצלי מצאו בבדיקה אב עורקים שלא יוצא במקום). אני זוכרת גם כן רופא לא בדיוק סימפתי. בכל מקרה, יש כאן באתר פורום לקרדיולוגיה ושווה לשאול שם. מומלץ גם שיהיה לך אצלך עותק מתוצאות הבדיקות. דרך אגב: גם אבא שלי חטף דום לב לפני 7 שנים. עדי

14/09/2002 | 02:56 | מאת: ישראל מחדרה23

וגמר חתימה טובה ישראל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית