המשך לתרופות

מה אפשר לעשות בעצמי על מנת לחלץ אותי מהמצב בו אני נמצא ללא פסיכיאטר או פסיכולוג ,אין לי כסף לטיפולים האלו ואני יודע שזה יחסום לי דלתות בעתיד במציאת עבודה אם הלך דרך מרפאה ,אני צריך עזרה כי השנה אני מתחיל ללמוד לימודים די רציניים ולחוצים ואסור לי לנשור באמצע כי פעם אחת כבר עזבתי באמצע ונסעתי לחו"ל כי חשבתי שזה ישפר את מצבי הנפשי אך כשחזרתי לארץ מצבי חזר לקדמותו

נוקי שלום אני לא כל כך מבין מדוע אתה חושב שטיפול דרך מרפאה יחסום את דרכך בעתיד. אם אתה זקוק לעזרה כדאי לפנות. אני מתאר לעצמי שהתקעות בהווה תגרום לעתידך יותר נזק מאשר הפניה לעזרה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לגבי מצבי כמו שהוגדר קודם , אני חושב שהוא זמני וכאשר בעתיד הקרוב אני יעבור מדירת ההורים - דבר שאני חושב שגרם לי נזק רב, צורת ההתנהגות שלהם ויחסם כלפי החיים והחברה , מצבי ישתפר . אספר לך בקצרה עלי , חזרתי לאחר טיול ארוך בחו"ל וכאשר הגעתי לארץ הרגשתי נורא בודד וכלוא בבית דבר שגרם לירידת מצבי הנפשי, לאחר תקופה קצרה חזרתי לחו"ל לעוד תקופה ארוכה בתקווה שמצבי הנפשי ישתפר ואני ימצא את דרכי בחיים ,הכרתי שם דברים אחרים שאהבתי .אני זוכר שכל אותה העת הרגשתי שנאה כלפי הבית שהגעתי ממנו ,כלפי הערכים שהשתרשו בי מבית הורי שאותם ניסיתי לשנות או שלימדו אותי , ותאמין לי הם לא כלכך טובים (כל הזמן אוירה של סבל בבית,מעגל סביב הדברים החומריים כמו אוכל ואף פעם אין התחשבות ברגשות אחרים,אגו ,וגישה תמידית של מה החברה יגידו). כשחזרתי לארץ מהטיולים נותקו כל הקשרים עם חברים והרגשתי נורא לבד ,במיוחד כאשר אני נמצא בבית. חברה לא היתה לי אף פעם , לפעמים היה לי יחסי מין בחו"ל עם בחורות שהכרתי -מטילות או מקומיות , ובארץ רק עם נערות ליווי. אני מרגיש כלכך שונה כאשר אני נמצא שם רחוק מכל הבית הזה ,אני יכול להרגיש שם מאושר לפעמים אבל כמעט ולא מדוכא , כשלא טוב לי אני פשוט לוקח תרמיל וממשיך הלאה. כרגע אני מתחיל ללמוד השנה ומקווה להכיר חברים חדשים וגם להתגבר על כל הבעיות האישיות והנפשיות שלי, אני יודע שזה לא יהיה כלכך קל ואתקע במצבי לחץ ומצבים קשים שאיתם אצטרך להתמודד ,אבל לפחות לא אצטרך לחיות כאן בבית ואוכל להתרחק מהמקום הזה שהרגשתי בו תמיד סבל לתמיד . רציתי לדעת את דעתך מצד של פסיכולוג עם ניסיון האם אני צודק או שרק אני משלה את עצמי