הפסיכולוג ואני

אני באמצע טיפול פסיכולוגי של שנה בערך,מטופלת אצל פסיכולוג רווק בן 34.אני יודעת שזה נשמע מוזר,אבל נדמה לי שהוא מפלרטט איתי,לא בצורה בוטה והוא לא ניסה שום דבר,אבל לפי המבטים שלו וגם ידוע לי שהוא נמשך אליי(לפחות פעמיים...). הוא רווק ואני מאוד קשורה אליו. מה כדאי לעשות?ואל תגיד לי שאני מדמיינת ושזה קורה,כי הייתי בטיפולים לפניו,ואני יודעת שאפשר להתאהב בפסיכולוג ולייחס לו תכונות שונות אבל זה לא המקרה. הוא באמת מפלרטט איתי,מבטים גנובים,רמזים,(וכבר ציינתי שהוא נמשך אליי). האם כדאי לדבר על זה?ובכלל זה אפשרי,זה הגיוני שפסיכולוג התאהב במטופלת?

קרן שלום לדבר על זה בהחלט אפשר, אולי אפילו הכרחי כדי להשתמש בזה מבחינה טיפולית, ואולי כדי למנוע את הרס הטיפול בהמשך. לעשות עם זה משהו קונקרטי יהיה מן הסתם הרבה יותר מסובך והרסני, לטיפול, לך, לפסיכולוג... זו בהחלט לא שאלה של "הגיון". קשר טיפולי כמו כל קשר עשוי להיות חם ואוהב. גבולות האתיקה מציבים קווים נוקשים מאוד בין זה לבין קשר זוגי. חציית הקווים הינה הרסנית בד"כ לטווח הארוך לכל הגורמים המעורבים. זה לא אומר שאת מדמיינת, בהחלט יתכן שהקשר בינכם מיוחד ואינטימי. זה יכול להיות מקור לכוח ועוצמה של הטיפול. עם זאת, מכאן ועד לקשר זוגי יש כמה שלבים שכנראה לא יקרו. כללי האתיקה הם בסך הכל חוק, ואפשר היה לומר שהאהבה תתגבר על כל חוק. זה רומנטי ומשכנע, אבל בפועל הכללים האלו מייצגים תופעות מוכרות מתוך עולם הפסיכותרפיה ובאים להגן על המטופל והמטפל משימוש הרסני בקשר הטיפולי. כדאי אולי לקרוא את ספריו של יאלום "על הספה" ו"תליין האהבה" שדנים בנושאים הללו. קישור לכללי האתיקה: http://www.psychology.org.il/public/ethics כנראה שגם התשובה שלי מצייגת קצת את תליין האהבה... בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על ההסבר שלך,ועדיין רציתי לשאול דבר נוסף,איך אני יכולה לדעת אם באמת זה מיוחד איתי,או שזהו ההרגשה שהוא נותן לכולם,כפסיכולוג,אתה מעניק לכולם את אותו יחס,מבטים וכ...או שזה משתנה?